מדינת ישראל נ' שלום

החלטה

בפניי בקשה לחזרה מהודיה.

מדובר בתיק שתחילתו בשנת 2012 כשנקבע לראשונה ביום 12/06/12. לקראת אותה ישיבה הגיש הנאשם בעצמו בקשת דחייה ובית המשפט נעתר לה. הדיון נדחה ליום 26/06/12. באותו דיון, הופיע הסנגור המלומד שגם הגיש ייפוי כח. ייפוי הכח בסעיף 13 שבו ייפה את כוחו של הסנגור לבקש בשמו של הנאשם להישפט בהעדר ולהודות בכל עובדה.

הסנגור ביקש דחייה והתיק נקבע לעוד הקראה ליום 04/09/12. באותו דיון ואף שבית המשפט ציין שלא ידחה בקשת הדחייה והדיון נקבע ליום 11/09/12. באותו מועד שכפר הנאשם בעובדות והתיק נקבע להוכחות ליום 23/12/12. והנה, ביום ההוכחות הופיע הסנגור, ביקש לחזור בו מהכפירה, הודה בשם הנאשם בכתב אישום מתוקן ובית המשפט הרשיע את הנאשם על סמך אותה הודיה.

הסנגור ביקש דחייה של הטיעונים לעונש ואלו נדחו ליום 12/02/13.

כאן יודגש, שעסקינן בתיק תעבורה (לציין שהמקרה נשוא התיק בפסק דין תורג'מן אליו הפנה הסנגור עסק בעבירות אינוס, מעשה מגונה וכיו"ב). תיק התעבורה ייחס במקור מהירות מופרזת של 84 קמ"ש במקום 60 והתיקון היה מהירות של 80 במקום 60. אם כך, בית המשפט אינו מבין את משמעות הטיעון כי הנאשם לא הבין את משמעות ההודיה.

מכל מקום, בישיבה הקבועה ליום 12/02/13 הופיע הסנגור המלומד מר בר דיין שהודיע שהסנגור הקודם הפסיק לטפל בתיק כי פוטר על ידי הנאשם- מבלי שהוגשה בקשה לשחרור לייצוג כמתחייב בדין- ומסר ייפוי כח.

קיבלתי את החלפת הייצוג, שחררתי את הסנגור הקודם מייצוג והתיק נקבע להמשך להיום.

אתמול, הוגשה בקשה לחזרה מהודיה, שקבעתי להתייחס אליה היום.

היום שמעתי טיעוני הצדדים ולא שוכנעתי שבתיק זה יש מקום להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו.

המבחן העיקרי על מנת שבית המשפט יכריע בבקשה מעין זו, היא אם ישתכנע בית המשפט שיש פגם ברצונו החופשי של הנאשם ובהבנתו את משמעות ההודיה.

הכוונה היא בעיקר, כפי שפורש מבחן זה בפסיקה, היא לאותם מקרים בהם יש חשש שההודאה ניתנה בניגוד לרצונו של הנאשם או בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו.

בשום מקום בפסיקה לא הוכר שיקול שמאפשר חזרה מהודיה בדבר השלכה כלשהי של ההרשעה על הנאשם במערכת אחרת שאינה קשור בתיק שמתנהל בפני בית המשפט.

ככל שבחר הסנגור להודות והדבר היה על דעת הנאשם כפי שניתן להבין מהטיעונים ובשים לב למהות האישום המקורי ולמהות כתב האישום המתוקן ונוכח הרציונל וההלכה הפסוקה בעניין זה, אין מקום לאפשר את החזרה מהודיה ודין הבקשה להידחות.

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.

אינאס סלאמה, סגן נשיא

גזר הדין

בית המשפט יקבל את ההסכמה לעניין העונש.

אני גוזר את דינו של הנאשם לתשלום קנס בסך 250 ש"ח או 3 ימי מאסר.

תשלום הקנס - בתוך 90 ימים.

ב"כ הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.