מדינת ישראל נ' שלאבנה

החלטה

המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של החשוד ב- 5 ימים, לשם הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

לחשוד מיוחסות עבירות של כליאת שווא, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש במזיד וסחיטה באיומים. האירוע נשוא הפרשה התרחש לפני כשבועיים כאשר הגיע חוקר ביטוח לביתו של החשוד ועל פי הטענה תקף אותו החשוד, ניפץ עליו כוס זכוכית, היכה אותו וחבט בו ורק לאחר שזה ניאות שלא להגיש תלונה במשטרה, הסכים לשחררו לדרכו. כל זאת עשה החשוד על פי הנטען בסיוען הפעיל של אשתו ובתו.

עיינתי בתיק החקירה ובהצהרת התובע ונחה דעתי כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את החשוד לחשדות המיוחסים לו. מדובר במעשים קשים ובאלימות החורגת אף מעבר לתיאור המצומצם שבבקשה והמלמדת על התנפלות שלוחת רסן ועל התנהגות שיש בה כדי להטיל מורא על המתלונן מעבר לפגיעה הפיזית בו. אין ספק בליבי כי התנהגות זו כפי שהיא עולה מתיק החקירה מלמדת על מסוכנות ממשית ביותר לשלום הציבור בכלל ולשלומו של המתלונן בפרט. מסוכנות זו נתמכת גם בעברו הפלילי של החשוד הכולל מספר הרשעות קודמות, רובן ככולן בעבירות אלימות, איומים ועבירות דומות. עם זאת יצויין כי מרבית הרשעותיו של החשוד הן מלפני כ- 15 שנה ויותר מלבד הרשעה אחת משנת 2005 בעבירה של העלבת עובד ציבור.

בנסיבות אלו אין ספק כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות ובנסיבות העניין כפי שהן עולות מחומר החקירה, קיים גם חשש לשיבוש מהלכי משפט בדרך של השפעה על עדים ותיאום גרסאות.

הסנגור טוען כי אין הצדקה להאריך את המעצר כמבוקש. בראשית דבריו מציין הוא כי אשתו ובתו של החשוד אשר נעצרו יחד עימו שוחררו ממעצרן על אף שהמשטרה ביקשה להאריך את מעצרן לאותו פרק זמן שביקשה לגבי החשוד עצמו ואף ייחסה להן את אותן עבירות. בכך רואה הסנגור אפליה המצדיקה כשלעצמה את שחרור החשוד ממעצר. מעבר לכך טוען הסנגור כי הבסיס הראייתי נגד החשוד רעוע וכי אין מדובר באדם שהוא אלים באופן סדרתי. לטענתו לא נפגע המתלונן באופן קשה ואין הדברים מגיעים כדי חבלה חמורה. עוד טוען הסנגור כי המעצר גורם לחשוד ולמשפחתו נזק בלתי הפיך ומבקש לשקול את כל טענותיו באופן שיטה את הכף אל עבר שחרורו של החשוד ממעצר שכן אין כל סיכוי, לשיטתו, כי החשוד ייעצר עד תום ההליכים.

כידוע ייעתר בדרך כלל ביהמ"ש לבקשה להארכת מעצר הנסמכת על הצהרת תובע, ובלבד שמתקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר שאם לא כן יהיה בכך משום התערבות בלתי ראויה בשיקול דעתה של התביעה. המקרה שבפני אינו נמנה עם החריגים המצדיקים שחרורו של החשוד חרף האמור לעיל. כפי שציינתי לעיל קיימת תשתית ראייתית ממשית להוכחת החשדות, עילת מעצר מתקיימת באופן ברור ובשלב זה לא ניתן לקבוע מה סיכוייו של החשוד להיעצר עד תום ההליכים.

בנסיבות אלו יש מקום להיעתר לבקשה אף כי בהתחשב בסוף השבוע הקרב מחד ובהיקף הבלתי מבוטל של חומר החקירה סבורני כי יש להסתפק בתקופה קצרה במעט מזו שנתבקשה ע"י המבקשת.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 30.06.11 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום כ"ה בסיון התשע"א, 27/06/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: