מדינת ישראל נ' שכטר

החלטה

מבוא

לפני בקשה לפסול את רשיונו של המשיב עד תום ההליכים. המשיב מואשם בכך שנהג בשכרות מכוח הכשלתו את בדיקת הינשוף המהווה סירוב.

כמו כן מואשם המשיב באי ציות לשוטר, בכך שנהג ברכבו מיד לאחר סיום הטיפול בעבירת השכרות, על אף שנאמר לו לא לנהוג עד שיתפכח. עוד מואשם המשיב כי תוך כדי נהיגתו, פנה שמאלה, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף.

בבואי להחליט האם לפסול את רישיונו של המשיב עד תום ההליכים, עלי לבחון מחד ראיות לכאורה לביצוע העבירות בהן הואשם ולאחר שמצאתי כי קיימות ראיות כאלו, לבחון את מסוכנותו של המשיב לציבור.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, השתכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לענין סירובו של המשיב להיבדק ולענין חציית קו הפרדה רצוף, לא מצאתי ראיות לכאורה לביצוע עבירת האי ציות ולא מצאתי כי המשיב מסוכן לציבור, הכל כמפורט להלן.

נשיפה לא מספקת יכול שתהווה סירוב

כידוע סירוב יכול להיאמר בלשון מפורשת ויכול בדרך של התנהגות המכשילה את ביצוע הבדיקה, שאין חולק על כך שהיא מאוד קלה לביצוע, גם למי שמעשן, למעט למי שסובל מבעיות רפואיות המונעות ממנו לבצע נשיפה בנפח הנשיפה המינימאלי הנדרש.

בב"ש (ת"א) 3420/08 יוסי אלבז נ' מ"י נאמרו הדברים הבאים:

"בדיקת הנשיפה היא בדיקה פשוטה, ותחילה מוסבר לנהג מה עליו לבצע. במהלך הבדיקה מתבקש הנהג לנשוף כמות מסוימת של אוויר מתוך ריאותיו לתוך פיית המכשיר, והמכשיר מודד את ערכי האלכוהול באוויר הנשוף. כיוון שהבדיקה היא כה פשוטה, לא צפוי שמי שמבצע אותה בתום לב יכשל בה... בהעדר סיבות המסבירות את כשלון הבדיקה – כשלון הבדיקה מדבר לחובתו של הנהג".

בתת"ע 14698/09 מדינת ישראל נ' אבי בר קבע כב' ס"נ הש' ריבלין כי מניסיונו

"מתוך מאות תיקים ששמעתי, למעט חולי אסטמה לא היה נבדק שלא מסוגל היה לנשוף כהלכה לינשוף וללא קושי מיוחד. כשלון בששה נסיונות מהוה ראיה ניצחת לסרבנותו של הנאשם".

דברים אלו צוטטו ברע"פ 2538/11 אבי בר ע"י כב' הש' רובינשטיין ושם נאמר כי "לניסיונו הרב של סגן הנשיא הנכבד יש ליתן את משקלו הראוי."

בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נ' מ"י קבע ביהמ"ש העליון:

"העובדה כי העורר נשף כמות שאינה מספקת למכשיר הינשוף שבעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות – נתפסת לכאורה כסירובו של העורר להבדק", אולם לא מדובר בחזקה אוטומטית "ויש לבחון אם הבדיקה לא צלחה מסיבות טכניות או מסיבות רפואיות מוכחות הנובעת מאי יכולת נשיפה של הנהג, יחד עם זה, גם אין לקבל מצג שווא של ניסיון נשיפה כהסכמה אמיתית לבצע בדיקת נשיפה. הכשלה מכוונת של בדיקת נשיפה כמוה כסירוב לבדיקה." (ראה גם ע"פ (ת"א), 15773-08-10, מרמלשטיין נ' מ"י).

(ב"כ המשיב חזר וטען בפני כי אין ראיות לכאורה לסירוב, אם המשיב נשף ולכן מצאתי לנכון להרחיב בנקודה זו).

זאת ועוד, ראיה נוספת להכשלת הבדיקות קיימת גם לכאורה בסירובו של המשיב להצעת חברו שנאמרה תוך כדי בדיקתו בינשוף, להיבדק בבדיקת דם. הסיבה שנמסרה ע"י המשיב שהוא "מפחד ממחטים", אולם לאחר ששוחרר מהשגחת השוטרת, נעלם הפחד והמשיב חזר לשוטרת כשהוא לועס מסטיק ומקליט השיחה, בה על פי התמליל שמצוי בתיק, הוא מבקש להיבדק בבדיקת דם.

השוטרת סירבה ובצדק, לא בשל סיום המשמרת שלה, אלא משום שהחובה על פי דין היא להיבדק בבדיקת ינשוף ואין לנאשם זכות בחירה, מה גם שהסיבה לכאורה לאי הצלחתו של הנאשם לנשוף היתה בתחילה כי עישן "מלא סיגריות" ואילו כשפנה לשוטרת בבקשה להיבדק טען שהוא חולה ב"דלקת ריאות"?! טענה שהתקבלה בחוסר אמון מוחלט של השוטרת.

אם המשיב היה חולה בדלקת ריאות, אני מניחה שהיו מומצאות עד היום תעודות רפואיות על כך, שהרי בא כוחו של המשיב דאג לדחות הדיון בבקשה למעלה מחודשיים, כדי לבוא בדברים עם המאשימה ולהמציא לה מסמכים כדוגמת תמליל הקלטה, ואף הצהיר כי לא שיחק "במחבואים" וחשף את כל העובדות בפני התביעה. (פרוטוקול עמ' 2 ש'31).

חציית קו הפרדה רצוף