מדינת ישראל נ' שיפמן

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו – שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, כמפורט להלן.

האישום

הנאשם מואשם בכך שביום 01.07.12 שעה 14:38 ברח' ששת הימים בירושלים השתמש בטלפון שלא באמצעות בדיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.

הנאשם טוען שלא ייתכן כי נצפה משוחח. המכשיר הנייד בכיסו וברכב מותקן מכשיר נייח ("ספיריט") ודיבורית. עוד טען כי מבנה הצומת והעובדה שרכב המשטרה ביצע פרסה סביב כיכר אינה מאפשרת שמירת קשר עין כנטען על ידי אחד השוטרים.

דיון והכרעה

העידו מטעם המאשימה רס"ר רידאן חיר ורס"ר היתאם סועאד. מטעם הנאשם העיד הנאשם בלבד. מן הדו"ח עולה כי הנאשם נצפה נוהג כשבידו טלפון סלולרי שחור ושטוח מוצמד לאוזנו השמאלית כששפתותיו נעות ולצידו ישובה אישה מבוגרת.

אפשרתי לנאשם להגיש מאוחר למועד ההוכחות תדפיס שיחות טלפון מחברת הסלולאר ואכן לא נוהלה כל שיחה בין השעות 15:00-14:30. היות שהשוטר דיווח על תזוזת שפתיים והצמדת מכשיר הנייד לאוזן שמאל, משמע נטען לביצוע שיחה ולא על שימוש אחר במכשיר הנייד, לפיכך, העדר כל שיחות בשעה הרלוונטית של הדו"ח מעורר ספק סביר בדבר ביצוע העבירה.

מחקירת השוטר סועאד אשר מכיר את המקום עולה כי : "אם עושים פרסה בכיכר בטוח מאבדים קשר עין. זיהיתי את הרכב לפי צבעו וסוגו. השוטר רידאן חיר רשם במזכרו כי קשר העין נשמר באמצעות צבע הרכב. (האם צבע שחור של רכב מספיק כדי לזהותו לאחר שנותק קשר עין?).

בענין זה יפים דברי כב' השופט ד"ר מודריק בע"פ 4004/98 (תא) יוסף ורשבסקי נ' מ"י: "בוודאי שלא ניתן לומר שלעולם יש לראות את עדות השוטר כעדיפה. גם שוטר...עלול גם לטעות שלא במתכוון, על כן צריכה הערכאה הדיונית לעמוד על המשמר ולפקוח 'שבע עיניים' על עדויות השוטרים שמא נמצא בהם דבר, אפילו קטן יחסית, המעמיד בספק את הבטחון באמינותם".

מכל האמור לעיל אני מזכה מחמת הספק את הנאשם

ניתן היום כ"ו תמוז תשע"ג , 4 ביולי 2013 בהעדר הצדדים.

מזכירות תשלח הכרעת הדין בדואר רשום.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: