מדינת ישראל נ' שינכה

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(1), 64ד(א) ו- 39א לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 30.2.11, בסמוך לשעה 06:50, נהגה הנאשמת ברכב בתל אביב, במחלף של רחוב לה גוורדיה עם כביש 20 לדרום וזאת בהיותה שיכורה, לאחר שסירבה להיבדק במכשיר "ינשוף" או למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות, אף שנדרשה להיבדק כדין.

הנאשמת כפרה במיוחס לה בכתב האישום.

פרשת התביעה

עד תביעה מס' 1, רס"ר איתי שמאלי, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 – דו"ח הזמנה לדין

ת/2 – דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות

ת/3 – מזכר

ת/4 – דו"ח עיכוב

עד תביעה מס' 2, רפ"ק עמיר ג'יבלי, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:

ת/5 – מזכר

ת/6 – טופס שימוע בדבר איסור שימוש ברכב

ת/7 – טופס שימוע לעניין פסילת רישיון נהיגה

עד תביעה מס' 3, רס"ר צחי עגיב, מטעמו הוגש מזכר, שסומן ת/8

מסיכום הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו מטעם המאשימה, הרי שלפי גרסתה, השתלשלות העניינים הייתה כדלקמן:

הנאשמת נהגה ברכב כמפורט לעיל ונעצרה לבדיקה שגרתית, על ידי ע"ת 1. במהלך השיחה ביניהם, הריח העד ריח של אלכוהול מפיה של הנאשמת והנ"ל הודתה כי שתתה כוס יין, כארבע שעות לפני כן. הנאשמת התבקשה לבצע בדיקה ב"נשיפון" ובוצעו 5 ניסיונות, במהלכם, הנאשמת לא נשפה כלל לצינור.

הנאשמת עוכבה בחשד לעבירה של נהיגה בשכרות והעד הודיע לה כי אסור לה לאכול, לשתות, לעשן ולהקיא. העד ביצע לנאשמת מבחני ביצוע, בהם נמצאו הממצאים הבאים:

הנאשמת עמדה באופן יציב, הלכה על הקו באופן יציב וצלחה את מבחן הבאת אצבע לאף.

התרשמותו של העד הייתה כי לא ניתן לקבוע את מידת השפעת האלכוהול על הנאשמת.