מדינת ישראל נ' שימישילשוילי(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה, ביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירות לפי סעיפים 334 + 335 (א)(1), 288, 275 לחוק העונשין.

2.מיוחס למשיב כי בתאריך 2.2.10 בסמוך לשעה 23:00, בקרית יהודית בב"ש (להלן: "העסק"), התקשר המשיב למתלונן וביקש ממנו לצאת אל מחוץ לעסק או אז תקף המשיב שלא כדין את המתלונן בכך שהיכה אותו בצווארו באמצעות חפץ חד ופצעו בצווארו.

עוד מיוחס למשיב, כי בתאריך 3.2.10 בתחנת המשטרה, באמצע עימות עם המתלונן, קם המשיב וניסה לברוח וזאת עשה בכוונה להכשיל את השוטרים בתפקידם.

עוד מיוחס למשיב, כי בסמוך לאמור לעיל, העליב המשיב את השוטר שיטרית בכך שאמר לו: "מרקו הקוף".

3.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, עתר לקבל בעניינו של המשיב חוו"ד פסיכיאטרית בשאלת כשירותו ואחריותו לעמוד לדין. בנוסף עתר לקבל תסקיר מעצר שיבחן את רמת מסוכנותו של המשיב וכן את מסוגלות החלופה להציב גבולות להתנהגותו.

4.חוו"ד פסיכיאטרית כאמור, התקבלה בעניינו של המשיב ולפיה, נקבע כי המשיב אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין.

יחד עם זאת צויין בחווה"ד כי המשיב מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאישפוז במחלקת הנוער במרכז לבריאות הנפש בשנת 2008, וזאת על רקע מצב פסיכוטי סוער המלווה בהתנהגות אלימה. אז המשיב אובחן כסובל מפסיכוזה על רקע שימוש בסמים. באותה עת, טופל בתרופה נוגדת פסיכוזה והסימנים הפסיכוטיים חלפו. אך לאחר שחרורו מהאישפוז לא שיתף פעולה ולא נטל את הטיפול התרופתי כנדרש.

באוגוסט 2008 שוב אושפז עפ"י צו הסתכלות של בית משפט עקב התנהגות אלימה.

בינואר 2009 אושפז לשבועיים ושוחרר עם אבחנה "הפרעות בהתנהגות עקב שימוש בסמים".

ב-20.1.10 נבדק בחדר מיון הפסיכיאטרי ולא נצפו סימנים פסיכוטיים ולא היתה אינדיקציה לאשפזו.

במהלך ההסתכלות שנערכה למשיב בחודש פברואר 2010, קובע הפסיכיאטר המחוזי כי המשיב מתמצא בנעשה סביבו, שיתף פעולה, לא נצפו מחשבות שווא – אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין.

5.תסקיר מעצר שירות המבחן התקבל וממנו עולה, כי המשיב בן 20. טרם מעצרו התגורר בבית הוריו, עלה ארצה יחד עם משפחתו כשהיה בן שנה וחצי – לפני כ-4 שנים זכה במקום ראשון באליפות הארץ בקיקבוקסינג. החל בגיל 14 לצרוך סמים מסוג מריחואנה ואקסטזי. לדבריו בפני השירות, בשנה האחרונה לא עשה שימוש בסמים מכל סוג שהוא.

השירות התרשם מבחור צעיר בעל יכולת מילולית דלה, המתקשה לקבל גבולות חיצוניים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבר בקשייו לעמוד בתנאים מגבילים. כמו כן, מתקשה לשלוט בדחפיו ולשים גבולות פנימיים בהתנהגותו. עוד מתרשם השירות, כי המשיב בעל סף גירוי ותסכול נמוכים הנוטה לפעול בדפוסי תגובה אלימים.

על רקע האמור לעיל, סבור השירות כי קיימת רמת סיכון גבוהה ביותר להישנות התנהגות פורצת גבולות ובמיוחד כאשר ישנה נסיגה במצבו הנפשי, רמת הסיכון עולה.

6.באשר לחלופה – נפגש השירות עם הוריו של המשיב שהביעו רצון עז לשמש כחלופת מעצר אך הגיעו לאכזבה מתפקודם כהורים שלא הצליחו לשמור על המשיב עובר למעצרו הנוכחי והקודם. אביו של המשיב הביע הסכמתו ואף נכונותו לעזוב את מקום עבודתו כפועל בניין ולהתמסר לטפל במשיב.

השירות סבור כי הוריו של המשיב חסרי אונים מהתנהגותו הבעייתית של המשיב.

7.לסיכום, השירות סבור כי אין בחלופה זו כדי לצמצם את רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהמשיב, ועל כן נמנעים מלבוא בהמלצה לשחרורו.

8.המשיב יליד 1990. מעיון בגליון הרישום הפלילי עולה כי בשנת 2008 הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של חבלה כשהעבריין מזויין, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית, ההליכים הופסקו על רקע אי מסוגלותו לעמוד לדין בגין מחלת נפש.

9.ב"כ המשיב, חרף האמור בתסקיר המעצר, עדיין עותר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אביו, כאשר האב יעבור להתגורר בנתניה.