מדינת ישראל נ' שילוב ולדימיר

בפני

כב' השופט שלמה בנג'ו

הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של נהיגה כשהוא שיכור.

עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 4/9/10 בשעה 04:25 נהג הנאשם ברכב בצומת קרית אתא לכיוון דרום כשהוא שיכור הואיל ובדגימת אויר נשוף שניטלה ממנו באותה עת, נמצאו 685 מק"ג אלכוהול, העולים על המידה הקבועה בחוק.

הנאשם הודה כי נהג ברכב במקום ובעת הנקובים בכתב האישום אך טען כי לא היה שיכור.

המאשימה העידה את שני השוטרים שטיפלו באירוע, השוטרת נטע בן עמי אשר גם הפעילה את מכשיר הינשוף והשוטר והיב חוג'יראת.

הנאשם בחר להעיד להגנתו.

אפנה איפוא לבחון את הראיות והעדויות שבפני, תחילה אבחן את ראיות ועדויות התביעה ולאחר מכן את ראיות ההגנה ועדות הנאשם.

השוטר חוג'יראת ערך מיזכר ת/9 בו ציין כי עצר את רכב הנאשם, ביצע לו בדיקת נשיפון ולכשנכשל העביר אותו להמשך טיפול לשוטרת נטען בן עמי. עוד ציין, כי פיקח על הנאשם לבל יכניס או יוציא דבר מפיו בכל משך עיכובו עד למסירתו לבדיקת הינשוף.

על דברים אלה חזר השוטר חוג'יראת בעדותו בפני תוך שהוא מציין כי נפלה שגגה מלפניו כאשר לא נקב בתאריך ושעה במיזכר שערך.

השוטרת נטע בן עמי הינה למעשה העדה המרכזית באירוע, שכן, היא זו שביצעה לנאשם את בדיקת המאפיינים ואת בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף.

השוטרת העידה בחקירתה הראשית ולשאלת בית המשפט, כי התרשמותה הכללית מהנאשם בדו"ח המאפיינים היתה שלא ניתן לקבוע מה מידת השפעת האלכוהול עליו. טעמה לכך היה, כי לא ראתה את הנאשם קודם לכן, ולפיכך לא היתה לה אינדקציה לקבוע את מידת שכרותו. כמו כן, ולשאלה מדוע לא ביצעה את 'מבחן העמידה' שבבדיקת המאפיינים, השיבה "אני לא זוכרת, אין לי תשובה" (עמ' 1 שורה 22).

השוטרת נטע בן עמי העידה, כי קיבלה לטיפול את הנאשם מידיו של שותפה השוטר חוגי'ראת אשר עצר אותו. הוא זה שציין את שעת עצירתו. היא הבהירה כי לצורך ביצוע בדיקת הנשיפה, וידאה מולו, כי הנאשם היה בפיקוחו ולא הכניס דבר לפיו. עוד הבהירה כי פנתה לנאשם ולאחר שוידאה כי הוא מבין דרשה ממנו לבצע את בדיקת הנשיפה. כדי להסיר ספק יצרה קשר עם חבר שלו.

עוד מסרה השוטרת, כי ביצעה בדיקת כיול ובאשר לשאלת הסניגור בדבר סתירות בין התאריכים 3/9 ו – 4/9 הבהירה לאחר עיון ביומן ההפעלה כי הכיול נעשה בערב של יום ה- 3/9 ואילו הנאשם נעצר לאחר חצות ביום 4/9 ולכן לא קיימת כל סתירה.

באשר לבדיקת המאפיינים מסרה כי הנאשם נכשל, התבלבל בידיים, והביא את היד הלא נכונה לאף. היא שללה את טענת הסניגור לפיה הנאשם, הדובר רוסית, לא הבין אותה. לדבריה, הנאשם הבין אותה בכל התהליך ולכן לא מדובר בקושי בהבנת השפה (עמ' 3 שורות 17-19).

הנאשם העיד להגנתו בשפה העברית.

בחקירתו הראשית העיד כי שתה עם חבריו בירה, לדבריו, כוס אחת של בירה בקריות. נסע לצומת קרית אתא ונעצר ע"י המשטרה. הוא אישר כי נעשו לו בדיקות על מנת לבחון באם הוא שיכור. לדבריו, אמרו לו "לנפח בלון", כלשונו, ולאחר מכן ביקשנו ממנו ללכת על קו, להביא אצבע לאף, ולאחר מכן בדיקה במכשיר הנשיפה. בסיום הבדיקות הורו לו השוטרים להניח את רכבו במקום ואסרו עליו לנהוג בו הואיל והשוטרים "טענו שאני שיכור", כלשונו (עמ' 9).

בחקירתו הנגדית מסר הנאשם, כי שתה בחגיגת יום הולדתו, כן מצא לציין כי אשתו נסעה לרוסיה. לדבריו, שתה "כוס ופחות כוס", כאשר התבקש להבהיר למה כוונתו, אמר כי שתה כוס וחצי של בירה רוסית. הוא אישר כי אכן היה לו ריח של אלכוהול לכשנעצר ע"י השוטרים, לדבריו, "היה קצת ריח" (עמ' 10 שורה 7). כמו כן מסר, כי שתה עם חברים איתם היה יחד כשעתיים, לאחר מכן, נסע לדבריו, לביתו, ישן, קם ב- 04:30 ונסע לחבר אחר (לפי כתב האישום נעצר ב- 04:25). הוא אישר כי הוא לא באמת יודע כמה אלכוהול הוא שתה עם חבריו, הוא לא סופר את הכוסות, כולם שותים אזי הוא שותה איתם (עמ' 11 ש 15-23).

לאחר שבחנתי את הראיות שבפני ושמעתי את עדויות השוטרים מזה ואת עדות הנאשם מזה, אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק את עובדות כתב האישום ולהלן טעמיי לכך.