מדינת ישראל נ' שייח זייד

החלטה

1.בפניי בקשת המאשימה להורות על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים, נשוא תיק משטרה 752492 שניתן ביום 11/4/2011, בבימ"ש לתעבורה בפתח תקווה, בו הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, בגין עבירה של רישיון נהיגה שפקע למעלה מ- 6 חודשים.

2.אין מחלוקת שבתאריך 11/12/2011 הורשע הנאשם על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה שתוקף רישיון הנהיגה של הנאשם פקע - בחודש מאי 2006.

3.ב"כ הצדדים הציגו הסדר טיעון ולפיו הנאשם הודה בעובדות, ובשני דוחות מצורפים, והם עתרו במשותף להטיל על הנאשם 8 חודשי פסילה לריצוי בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 4 חודשי פסילה על תנאי, וקנס בסך 2,500 ₪.

לאחר הצגת הסדר הטיעון, נדחה הדיון לצורך התייצבות הנאשם לדיון.

4.בתאריך 4/3/2012, עובר להקראת גזה"ד, טען ב"כ המאשימה כי גילה שכנגד הנאשם עומד ותלוי עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים בר הפעלה, והוא ביקש איפוא להפעילו.

ב"כ הנאשם קיבל את הצעתי ולפיה גם אחרי הקראת גזר-הדין, תוכל המאשימה לפנות לבימ"ש בדרישה להפעלת עונש מאסר מותנה אשר תלוי ועומד נגד הנאשם.

5.בתאריך 18/3/2013 הגישה המאשימה בקשה להפעלת עונש מאסר מותנה, בקשה הנסמכת על תקנה 3 לתקנות העונשין (מאסר על תנאי) התשמ"ה-1985.

6.ב"כ הנאשם התנגד להפעלת עונש המאסר המותנה. לטענתו חלף זמן רב, הנאשם סיים לרצות את העונשים אשר נגזרו עליו, ולפיכך התבקשתי להורות על הארכת עונש המאסר המותנה. עוד טען, כי לו ידע במועד שעומד ותלוי נגד הנאשם עונש מאסר מותנה, סביר מאוד להניח שהיה מגיע עם המאשימה להסדר אחר.

7.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי, נוכח הזמן הרב שחלף, להאריך את עונש המאסר המותנה בן 4 החודשים נשוא תיק 752492, הרשעה מספר 55, בשנתיים נוספות מהיום.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ד, 15 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: