מדינת ישראל נ' שייח' אסמאעיל

החלטה

המשיב מואשם בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר בכך שביום 13.1.14 בשעה 00.03 נהג את רכבו בכביש 40 מדרום לצפון במהירות של 189 קמ"ש בקטע כביש בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

המשיב נוהג מנת 1981, צבר לחובתו 29 הרשעות קודמות, ביניהן 10 הרשעות בגין עבירות מהירות כולן מסוג ברירת משפט.

נוכח המהירות הגבוהה המיוחסת למשיב, עותרת המבקשת לפסול את רשיונו עד לתום ההליכים .

בדיון הראשוןבבקשה, הסכים ב"כ המשיב לפסילה עד תום ההליכים.

בעקבות הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל , נערך דיון בנוכחות ב"כ הצדדים.

עולה – איפוא – כי עד למתן החלטה זו , כבר פסול המשיב מזה כחודשיים ו – 10 ימים .

ב"כ המשיב אינו חולק על עצם המסוכנות של נהיגה במהירות כל כך גבוהה אלא מתמקד בכשלים ראייתיים ו/או אחרים שעולים מחומר הראיות, המצדיקים החזרת הרשיון למשיב.

למשל, טוען ב"כ המשיב כי במהירות המיוחסת, לא ניתן היה לעצור את המשיב במרחק שצויין בדו"ח וכנראה נמדד רכב אחר.

מאידך, סבור ב"כ המבקשת כי קיימות די ויותר ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב.

עיון בחומר הראיות מראה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לו.

המשיב הודה בפני המתנדב, שעצר אותו כי "יודע כי נסע מהר מדי", בפני קצין הפוסל , הסביר כי "זה אוטו חדש אצל, לא יודע מה קרה" .

תגובות אלו של המשיב מחזקות עד מאוד מדידתו של השוטר.

אין אני מוצא כל כשל בולט , אם בכלל, שמצדיק ביטול החלטה המקורית לפסול אותו עד תום ההליכים.

דין כל הטענות שהועלו בבקשה להתברר במהלך שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי.

אין צורך – לדעתי – להדגיש את המסוכנות הטמונה בנהיגה בשעות חשיכה במהירות יותר מכפול המהירות המותרת בשעות לילה.

נוכח ריבוי הרשעותיו בגין עבירות מהירות, גם אם מדובר בעבירות מסוג ברירות משפט, לא ניתן לומר כי מדובר בכשל חד פעמי, שאינו אופייני לאופן נהיגתו של המשיב.

מכל המובא לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר ומשאיר את צו הפסילה עד תום ההליכים על כנו.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: