מדינת ישראל נ' שייביץ(עציר) ואח'

החלטה

1.הנאשמים הודו ביום 20.5.13 והורשעו במסגרת הסדר בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן של תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, וכן היזק לרכוש במזיד. על פי הסכמת ב"כ הצדדים הוזמנו תסקירי שירות מבחן בעניינם של הנאשמים, וסוכם כי לאחר קבלת התסקירים יטענו ב"כ הצדדים חופשי לעניין העונש.

2.ביום 13.8.13 התקבלו תסקירים בעניינם של שני הנאשמים. לעניין נאשם מס' 1 צוין בפסקה האחרונה בתסקיר כדלקמן:

"לאור זאת, אני מעריכים כי קיים סיכון להישנות מפרת חוק בעתיד (החסר במקור ר.נ.), ועל מנת שיוכל להפחית סיכון זה, יש לאפשר לאנדריי הליך שיקומי טיפולי, במהלכו יתבונן על התנהלותו בצורה ביקורתית ומעמיקה.

במידה וכבוד בית המשפט יעדיף את השיקול הטיפולי שיקומי, אנו ממליצים לדחות את הדיון בעניינו לתקופה של ארבעה חודשים, במהלכם יופנה לעמותת אפש"ר על מנת לעבור אבחון והערכה. עם קבלת הממצאים של האבחון נגבש עמדה בעניינו ונגיש תסקיר משלים בעניינו".

לעניין נאשם מס' 2 צוין בפסקה האחרונה בתסקיר כדלקמן:

"אנו הצענו לרוני לעבור תהליך טיפולי שבמסגרתו יעבור תהליך של התבוננות מעמיקה וביקורתית על התנהלותו וכן בדיקת דפוסי התמכרות לאלכוהול בעמותת אפש"ר. רוני אומנם התקשה להתחבר לנזקקות הטיפולית, אך היה פתוח ומוכן לעבור תהליך אבחון וטיפול.

במידה וכבוד בית המשפט יעדיף את השיקול שיקומי טיפולי במקרה הזה, אנו ממליצים בפני כבודה לדחות את הדיון בעניינו של רוני לארבעה חודשים, במהלך תקופת הדחייה יופנה רוני לאבחון והערכה במסגרת עמותת אפש"ר, בהתאם לממצאי האבחון נגבש עמדה סופית בעניינו".

3.בהתאם לאמור בתסקירים, פנה ב"כ הנאשמים בבקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע לטיעונים לעונש. נעתרתי לבקשה ובטלתי את מועד הדיון שהיה קבוע, ובעקבות החלטה זו הגישה המאשימה את הודעתה האחרונה מיום 23.9.13. בהודעה זו התנגדה המאשימה לדחיית הדיון הקבוע לטיעונים לעונש, וטענה כי לא הייתה הצדקה לכך, לאור העובדה כי הנאשמים כלל לא מוכנים להחל בהליך גמילה ודומה כי הם אף לא מעוניינים בכך, וכי הצעת הדחיית של שירות המבחן, להבדל מבקשת הדחייה, מבוססת יותר על הרצוי בעיני שירות המבחן ופחות על המצוי מצידם של הנאשמים, שכאמור אינם רואים את עצמם כזקוקים לטיפול.

4.בתגובתו של ב"כ הנאשמים טען כי שירות המבחן מבקש למצות עם הנאשמים את האפשרות לשבצם באפיק שיקומי בשים לב למכלול נסיבותיהם האישיות, שזה אינטרס ציבורי לא פחות חשוב מהאינטרס האישי של הנאשמים. דווקא מאובחנים כאלו הם הזקוקים להכוונה, ייעוץ, סיוע ומיצוי אפיקי השיקום, ושניהם כאחד הביעו צער וחרטה כנים על מעשיהם בשעה שהיו שיכורים כלוט והלומי שיכר אך טבעי הוא שלא יזכרו את פרטי השתלשלות האירוע, ומשכך טבעי הוא שאינם יכולים לקבל אחריות מלאה על מעשה שאינו זכור להם, אחרת יהא ניתן להגדירם כמניפולטיביים.

5.היום התקיים דיון בבקשה בו שמעתי את טענות ב"כ הצדדים, שחזרו בעיקר על טענותיהם דלעיל.

6.לאחר עיון בתסקירים, עיון בהודעת המאשימה ותגובת ב"כ הנאשמים, ושמיעת טיעוני ב"כ הצדדים היום, הגעתי למסקנה כי יש להמתין תקופה של 4 חודשים על מנת למצות את האפיק השיקומי של שני הנאשמים בעמותת אפש"ר, ולקבל תסקירים משלימים בעניינם משירות המבחן.

7.חזקה היא כי שירות המבחן לא ימליץ על אפיק שיקומי מסוים אלא אם קיים הבסיס הדרוש לכך, מבחינת רצון ויכולת מצד הנאשמים, כמו גם התאמה להליך מבחינת הנתונים האישיים שלהם. איני רואה עין בעין את המלצת שירות המבחן כפי שרואה אותה המדינה, כהמלצה גרידא ללא בסיס מציאותי. לא שוכנעתי כי הנאשמים לא הביעו חרטה כנה על מעשיהם, כמו כן לא שוכנעתי כי אינם רואים את עצמם כזקוקים לטיפול כטענת המאשימה.

8.מהתסקירים עולה המלצה על אפיק שיקומי טיפולי של שני הנאשמים במסגרת עמותת אפש"ר, ובהתחשב בנתונים האישיים של שני הנאשמים, כולל הגילאים שלהם, ונסיבותיהם האישיות, אין לשלול מהם בשלב זה את האפשרות של מיצוי הליך זה.

9.מעבר לכך, המאשימה הסכימה מלכתחילה על הזמנת תסקירים בעניינם של הנאשמים, כך שראוי הוא כי תמתין לקבלת התסקירים המלאים טרם הטיעון לעונש, ולא מצאתי היגיון בעמדה לפיה יש לטעון כעת לעונש בטרם השלמת התסקירים בעניינם.

10.התוצאה היא כי יש להמתין לקבלת התסקירים המשלימים של שירות המבחן בעניין שני הנאשמים, ורק לאחר מכן לשמוע את הטיעונים לעונש בישיבה שתתקיים ביום 20.2.14 שעה 09.00.

11.המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: