מדינת ישראל נ' שטנקריט

החלטה

בפני בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה בגין ביצוע עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, העלבת עובד ציבור, חבלה במזיד, החזקת סכין והפרעה לשוטר.

הצדדים חלקו על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וטענו כל אחד טענותיו תוך הפנייה לחומר החקירה.

תיק החקירה נמסר לעיוני.

אתייחס לראיות לכאורה עפ"י האישומים הנפרדים, כפי שמיוחס למשיבה בכתב האישום.

באשר לאישום הראשון, עיון בתיק החקירה מעלה כי אכן נשלחו הודעות מהמחשב האישי של המשיבה למחשבו של המתלונן שהינו קצין משטרה בתחנת נהריה ועל כך אין חולק.

המחלוקת נוגעת לאופיין של ההודעות ולכוונה העומדת מאחוריהן.

למקרא ההודעות ששלחה המשיבה למתלונן עולה העלבתו של המתלונן (ראה הודעות יט' ו-לא' כפי שמופיעות בכתב האישום) וכן עולים איומים כלפיו (ראה הודעות כז', לז' ו-לט' כפי שמופיעות בכתב האישום).

המשיבה בהודעתה מיום 29.06.10 בשעה 10:31 מספרת כי הייתה נוכחת בזמן ששותפה, נגדו הוגש כתב אישום בנפרד, הטריד את המתלונן ואיים עליו באמצעות האינטרנט ממחשבה האישי.

בהודעתה מיום 30.06.10 בשעה 19:05, מבקשת המשיבה לספר את האמת ומודה כי היא ושותפה התכתבו עם המתלונן במחשב שלה בבית. לדבריה, לא הייתה כוונה מסוימת מאחורי הדברים ואין לה הסבר למעשים למעט ההסבר כי יש לה בעיה והיא זקוקה לעזרה.

בהודעתה מיום 30.06.10 בשעה 15:15 טוענת המשיבה כי שותפה כתב את הדברים לבדו, מתוך כוונה כנה לפגוע בו וברכושו.

כשהיא מעומתת עם תכן ההודעות היא עונה ששותפה, אופיר, כתב אותן ושישאלו אותו למה התכוון.

השותף, אופיר קרויטרו, מוסר בהודעותיו כי גם המשיבה שלחה למתלונן איומים דרך הפייס בוק ומכל מקום, היא זו שהתחילה את העניין, (ראה למשל הודעתו מיום 25.6.10 בשעה 01:15 וכן הודעתו מיום 27.06.10 שעה 12:20 בשורה 98).

כשמציגים בפניו את תכן ההודעות, הוא טוען כי המשיבה שלחה את רוב ההודעות.

ניתן לסכם פרק זה בכך שמדובר בשתי גרסאות די מנוגדות אשר יבחנו בבוא היום ע"י ביהמ"ש שישמע את הראיות והעדים בתיק העיקרי, אולם בשלב הנוכחי, יש בחומר המצוי בתיק החקירה כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיבה בעבירות המיוחסות לה באישום הראשון לכתב האישום.

איני יכולה לומר אותם דברים באשר לאישום השני בו מיוחסות למשיבה עבירות של חבלה במזיד, החזקת סכין והפרעה לשוטר.

הראיה העיקרית להוכחת האישום השני הינה הודעותיו של השותף, אשר מפלילות את המשיבה בעבירות המיוחסות לה אלא שלשותף מספר הודעות הנוגעות לאירוע האמור ובחלקן הוא מוסר פרטים אשר אין חולק על היותם לא נכונים (כך, למשל, בהודעתו מיום 25.6.10).

ב"כ התביעה טען כי חיזוק להודעותיו של השותף ניתן למצוא בפרטים מוכמנים אותם מסר בהודעותיו באשר לאירוע מושא האישום השני.

אומר כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בתיק החקירה לא מצאתי ראיות אובייקטיביות נוספות אשר יש בהן כדי להצליב את הפרטים שמסר השותף ולאמת אותם ומכאן, שאין בפרטים שמסר משום פרטים מוכמנים ולכן הם אינם מהווים חיזוק להודעתו.

זאת ועוד, המשיבה מכחישה לאורך כל הודעותיה כי ביצעה העבירה של חבלה במזיד לרכבו של המתלונן וגרסתה זו נתמכת בהודעת בעלה מנחם מיום 29.06.10 לפיה היא אינה נוהגת והוא היחיד שמחזיק ברכב ובמפתחות הרכב.