מדינת ישראל נ' שחרור ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות שבכתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תשע"א, 21/08/2011 במעמד הנוכחים.

גילת שלו, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שהייה בלתי חוקית בישראל.

הנאשם 1, בשל שהייה בלתי חוקית בישראל ביום 19.8.11 ו-14.3.11. והנאשם 2 בשל שהייה בלתי חוקית בישראל בין 19.8.11 וביום 15.12.10.

הנאשמים נעדרי עבר פלילי וצעירים בימים.

המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר ארוך, מאסר על תנאי וקנס. ואילו הסניגור עתר להסתפק בימי מעצרם של הנאשמים מיום 19.8.11.

בהלכת פרג'ין קבע ביהמ"ש העליון כי במקרים בהם מדובר באירוע ראשון של שהייה בלתי חוקית בישראל אשר לא נלוו לו עבירות נוספות וכאשר אין אינדיקציה לסיכון ביטחוני הנשקף מן הנאשמים, ניתן להסתפק בעונשים מותנים בלבד.

בעניינו אכן מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, והסניגור טען לקיומן של נסיבות משפחתיות וכלכליות קשות אשר הביאו אותם לביצוע העבירות.

ביהמ"ש מוכן להניח שהנסיבות שפירט הסניגור נכונות, שכן ידוע לביהמ"ש המצוקה הכלכלית בה חיים תושבי הרשות הפלסטינית.

יחד עם זאת, לא ניתן להסתפק בימי המעצר בלבד, מאחר וכל אחד מן הנאשמים הורשע ב-2 עבירות והמשמעות היא שכל אחד מהם קיבל הזדמנות מרשויות הביטחון או מהמשטרה כאשר גורש מחוץ לתחומי מדינת ישראל במקום שיועמד לדין.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהעבר הנקי, מהעובדה שלא בוצעה עבירה נוספת ושזו מעמדם המשפטי הראשון.

לפיכך נראה לי שיש מקום להטיל על הנאשמים עונש מעצר, אולם יהיה זה מעצר קצר שיהיה בו כדי להרתיעם לעתיד לבוא.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 21 יום החל מיום מעצרם- 19.8.11.

מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שנתיים מיום שחרורם, יעברו הנאשמים עבירה נוספת לפי חוק הכניסה לישראל.

הנאשמים יחתמו היום על התחייבות בסך 2,500 ₪ שלא לעבור עבירה מהעבירות בהן הורשעו למשך שנתיים מיום שחרורם. לא יחתמו, ייאסרו למשך 5 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.