מדינת ישראל נ' שחיבר ואח'

החלטה

הבקשה :

לפניי בקשת עו"ד סבן, ב"כ הנאשם מס' 2 (להלן: "אנואר"), להורות לעו"ד ברזאני, ב"כ הנאשם מס' 1 (להלן: " נאהי"), להמציא לידיו, בטרם תחל חקירתה הנגדית של הגב' ג'מאל בוקאעי (להלן: "ג'מאל"), את מלוא החומר המצוי בידיו באשר להקלטה שהושמעה בישיבת יום 25.10.11, במהלך חקירתה הראשית של ג'מאל.

מדובר בהקלטה בה, על פי הנטען, סיפרה ג'מאל לאמאל (להלן: "אמאל"), את אשר ראתה ושמעה במהלך האירוע, בגינו הוגש כתב האישום בתיק זה. אין חולק שמדובר בגרסה שונה מזו שג'מאל סיפרה למשטרה. יצויין, כי ג'מאל אמרה בעדותה הראשית שהיא איננה מזהה את קולות הדוברים (גם לא את קולה היא) וכי איננה יכולה לומר אם מדובר בשיחה בינה לבין אמאל. לדבריה, גם אם אמרה את הדברים, היא אמרה אותם על מנת להתנקם בסוהיל (נגדו הגישה תלונה במשטרה), שהינו קרוב משפחתו של אנואר, אולם אין הדברים אמת וכי האמת הינה כפי שנמסר על ידה למשטרה.

תמליל ההקלטה נמסר לביהמ"ש ולצדדים כבר במעמד הדיון, אולם בשל ההפתעה אשר יש בגרסה שנשמעה בהקלטה נדחתה חקירתה הנגדית של ג'מאל ליום 2.11.11, על מנת לאפשר לעו"ד סבן להתכונן לחקירה. כן הוריתי לעו"ד ברזאני, למסור לעו"ד סבן עותק מההקלטה.

בבקשה זו מבקש עו"ד סבן, כי אורה לעו"ד ברזאני למסור לו את כל החומר הנוגע להקלטה, לרבות האינפורמציה כדלקמן:

מועד ביצוע ההקלטה

מקום ההקלטה

נסיבות ביצוע ההקלטה

מידע לגבי המכשיר בו בוצעה ההקלטה

פרטים באשר להעברת ההקלטה ממכשיר ההקלטה למחשב ולעו"ד ברזאני

את כל הפרטים הטכניים המדויקים באשר לאותה הקלטה.

עו"ד סבן ער לכך שמצויים אנו במשפט פלילי בו אין נאשם חייב למסור לנאשם אחר (או לתביעה) דבר וחצי דבר בנוגע לעדים שיוזמנו מטעמו ובאשר לתוכן עדותם, אולם הוא טוען כי מדובר בענייננו במצב יוצא דופן, בו מדובר בשני נאשמים שהינם יריבים, העומדים כל אחד מצידו האחר של המתרס ולמעשה – כל צד מנסה להפריך עדויותיו של הצד האחר, על מנת לאושש את גרסתו שלו.

בנסיבות אלה, כך טוען עו"ד סבן, בהן זכויות שני הנאשמים מתנגשות ביניהן בצורה ישירה, יש כדי להצדיק חריגה מהפרוצדורה הנוהגת, דרך כלל, ולהעדיף את זכותו של אנואר לחקור את ג'מאל חקירה אפקטיבית, זאת - במיוחד לאור כך שמדובר בראיה אשר יש בה, לכאורה, כדי לסבך את אנואר ונגיעתה לעניינו של נאהי הינה קלושה יותר.

עו"ד סבן מבקש להקיש מסעיפים 44-45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), העוסקים בחסיון ומסמכותו של ביהמ"ש להסיר חסיון מעל ראיה פלונית, אם הוא נוכח לדעת ש"הצורך לגלותה לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".

כן מפנה הוא להוראת סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1882 (להלן: "החסד"פ" או "החוק"), הקובעת, כי "בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק".

עמדת עו"ד ברזאני :

עו"ד ברזאני מתנגד לבקשה בהדגישו, כי אין נאשם מחויב להעביר לנאשם אחר, המואשם עימו באותו כתב אישום, כל מידע לגבי עדַיו או תוכן עדותם ואף כאשר עסקינן בחקירת עדי תביעה, אין הנאשמים מקבלים "תנאים אוטופיים" לחקירתם, כפי שהתרחש, לטענתו, בנוגע למעשים של הדחת עדים ותצהירי שקר שהתגלו במהלך שמיעת הראיות , בתיק זה. כן מזכיר הוא כי הוא עצמו הציע לעו"ד סבן להגיע, בתיק זה, להסדר דיוני לפיו שני הצדדים יחשפו זה בפני זה, כל ראיה וכל עד שבכוונתם להביא לביהמ"ש, אולם עו"ד סבן סירב. עו"ד ברזאני מציין, כי גם היום הוא מסכים להסדר שכזה.

עו"ד ברזאני טוען, כי ביהמ"ש אינו מוסמך, כלל, להורות להגנה לחשוף מידע כלשהו בפני הנאשם האחר (או התביעה). לטענתו, אם הוא יבקש מבית המשפט, בסופו של יום, לקבל את ההקלטה כראיה על פי סעיף 10א' לפקודה, רק אז יהא עליו להוכיח כי ההקלטה עמדה בתנאי הדין הרלבנטיים. עוד מציין הוא, כי אין בכך כל חריג, שכן ראיות רבות מוגשות בדרך זו, היינו – בתנאי כי בהמשך, יובא להעיד מי שערך אותן ויתמלאו התנאים הטכניים להגשתן.

עוד מציין עו"ד ברזאני, כי בהמשך המשפט, אם יסבור עו"ד סבן כי יש הצדקה לזמן שוב את ג'מאל להחקר, יוכל להגיש בקשה מתאימה.