מדינת ישראל נ' שחאתית(עציר)

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
4883-07-13,7126-07-13
14.7.2013
בפני :
מיכאל קרשן

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
מונתפד שחאתית (עציר)
גזר-דין

גזר דין

שני הנאשמים הודו והורשעו בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

הנאשם בת"פ 4883-07-13, תושב האזור יליד 1988, הורשע בכך שביום 1.7.2013 בשעה 18:13 או בסמוך לכך, באתר בניה ברחוב גולדה בהוד השרון, שהה שלא כדין בישראל.

הנאשם בת"פ 7126-07-13, תושב האזור יליד 1990, הורשע בכך שביום 1.7.2013 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, שהה ברחוב י. כהן בכפר סבא מבלי שהחזיק בהיתרי שהיה או תעסוקה כדין.

הצדדים לא התקשרו בהסדר כלשהו לעניין העונש.

לשני הנאשמים אין הרשעות קודמות. בקשת המדינה להקנות משקל לעניין העונש לטענתה כי בעבר נתפסו השניים בישראל וגורשו מבלי שהוגש נגדם כתב אישום – תידון בהמשך.

כיוון שכתבי האישום כמעט זהים וב"כ הנאשמים – המייצג את שניהם – עורר בשניהם שאלה פרשנית בנוגע למתחם הענישה הראוי בעבירות של כניסה בלתי חוקית לישראל (להלן – "שב"ח"), החלטתי לאחד את הדיון בשני התיקים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, עו"ד אריאל אודרברג, טען כי בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "תיקון 113") יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לפי שלושה פרמטרים: הערך המוגן, מדיניות הענישה, ונסיבות המקרה.

לטענת המאשימה, הערכים המוגנים הנפגעים הם יכולתה של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה, וכן נזק כלכלי הנובע מכך שהמועסקים בישראל שלא כדין יוצרים "שוק עבודה" חלופי ופוגעים בעובדים החוקיים בישראל.

לעניין מדיניות הענישה הפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר "נבו) (2009) (להלן – "הלכת פראג'ין"), שניתנה לפני כניסת תיקון 113 לתוקף, וכן לפסקי דין שנתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים לאחר תיקון 113, בהם נקבע כי מתחם העונש ההולם את העבירה בה עסקינן הוא בין 30 ימי מאסר בפועל לששה חודשי מאסר בפועל.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה טען ב"כ המאשימה כי נושא זה אינו צריך לעלות במפורש (עמ' 4 שורה 27). ב"כ המאשימה הסכים כי נאשמים רבים בעבירה בה עסקינן עברו את העבירה על מנת להתפרנס, אך לטעמו בתי המשפט המחוזיים לקחו נתון זה בחשבון בקובעם את מתחם העונש כאמור.

לדעת המאשימה בתי המשפט המחוזיים קבעו שאין לסטות מהמתחם בשל נסיבות הקשורות במטרת הכניסה לישראל, וזו גם עמדת המדינה.

ב"כ המאשימה התייחס להחלטה שנתן לאחרונה בית המשפט העליון ברע"פ 4088/13 אחמד הדרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר "נבו") (11.6.2013) (להלן – "עניין הדרי"). במקרה דנן התערב בית המשפט המחוזי בתל אביב בעונש בן שלושה ימי מאסר שגזר בית משפט השלום על תושב האזור שנכנס פעם אחת שלא כדין לישראל והעמיד את עונשו על 30 ימי מאסר בפועל, תוך אישור מתחם העונש שנזכר לעיל. התובע הפנה לכך שבית המשפט העליון לא נתן לנאשם רשות לערער, ועל כן לדבריו בית המשפט העליון אינו רואה קושי במתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט המחוזי.

ב"כ המאשימה היה ער לכך שבית המשפט העליון קבע בעניין הדרי כי אין לשלול את האפשרות שבעבירה בה עסקינן ניתן יהיה להסתפק, במקרים המתאימים, בעונש מאסר מותנה. הוא אמנם לא השכיל להצביע על דוגמאות למקרים בהם יהיה זה מוצדק לקבוע עונש כאמור, אבל לדבריו המקרה בו דן בית המשפט העליון דומה מאוד לעניינם של הנאשמים כאן, ומכאן מסקנתו כי בכל מקרה לא זה המקרה המתאים לענוש כך.

לסיכום התייחס ב"כ המאשימה לשיקול ההרתעה. לדברי התובע, בענייננו קיימת חשיבות רבה להרתעת הרבים והרתעת היחיד. מדובר בתופעה נפוצה ורחבת היקף, והגם שהנאשמים כאן נכנסו לישראל בשל מצוקה כלכלית, הם עלולים להתפתות ולבצע עבירות רכוש ועבירות ביטחון. על כן לדעתו על בית המשפט להקנות משקל בכורה לאינטרס הציבורי, לקבוע מתחם עונש הולם שבין 30 ימי מאסר בפועל לששה חודשי מאסר בפועל, ולגזור על הנאשמים עונש בתחתית המתחם, וכן מאסר על-תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמים, עו"ד עלא תלאווי, טען כי אין מחלוקת ששני הנאשמים נכנסו לישראל לצרכי פרנסה.

לדעת הסנגור, המאשימה מתעלמת ממדיניות הענישה שנקבעה בבית המשפט העליון בשורה של הלכות לפני תיקון 113. הסנגור סבור כי תיקון 113 לא בא לעולם כדי לבטל הלכות מפורשות של בית המשפט העליון, ובוודאי שלא התכוון ליצור עונש מינימום לעבירת הכניסה הבלתי חוקית לישראל בהתעלם ממידת אשמו של הנאשם ומידת הפגיעה בערך המוגן.

ההגנה אינה חולקת על זכותה של המדינה לקבוע את זהות הנכנסים בשעריה, וזהו שיקול בקביעת מתחם העונש ההולם, אולם קיימים לדעת ב"כ הנאשמים שיקולים נוספים שבית המשפט צריך להתייחס אליהם בעניין זה.

ב"כ הנאשמים הפנה לכך שבקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לתת משקל לנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירה. כך, לדבריו, לא יתכן שמתחם העונש ההולם יהיה זהה לתושב האזור שנתפס באתר בניה בו הוא עובד ולתושב האזור שנתפס בשעת לילה בנסיבות מחשידות. לא יתכן גם לקבוע מתחם עונש זהה למי שבא לישראל על מנת לבקר את אביו הגוסס באחד מבתי החולים ולמי שהלך לחוף הים על מנת לנפוש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>