מדינת ישראל נ' שחאדה

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון נייד במהלך נסיעה, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

2.על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.8.10 בשעה 10:50 בצומת עין המפרץ כביש 4, נהג הנאשם ברכב מסוג ב.מ.וו מס' רישוי 5845516 (להלן: "הרכב") ובזמן שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב.

3.הנאשם כפר בביצוע העבירה.

4.מטעם התביעה העיד רס"מ אדי דרוגבצקי המשרת בסיירת ארצית, ערך את הדו"ח (ת/) וכן את הנסיבות לתגובת הנהג

בנסיבות צייין כי במהלך נסיעה עם אופנוע הבחין בנאשם שהגיע מכיוון עכו ופנה לכיוון הקריות כשהוא נוסע במקביל אליו , ובתוך כך הבחין במכשיר טלפון נייד בצבע בהיר שאחז הנאשם ביד שמאל ובצמוד לאוזן שמאל. בדברי הנהג ציין, "אני לא דיברתי בטלפון רק החזקתי את המכשיר ביד צמוד לאוזן הוא לא מחובר אין לו סוללה".

בחקירתו הנגדית ציין כי הבחין במכשיר הנייד אולם אינו יודע אם למכשיר היתה סוללה ואישר כי הנאשם טען שאין למכשיר סוללה. העד ערך בגב הדו"ח סקיצה המציינת את האופן בו הבחין בביצוע העבירה על ידי הנאשם.

5.מטעם הנאשם העיד הנאשם שאישר כי השוטר הבחין בו ובטלפון שאחז בידו, אולם לדבריו לא הייתה לטלפון סוללה ולכן ציין בפני השוטר כי לא דיבר בטלפון, כי הוא לא עובד. לדבריו, השוטר סרב לבדוק את המכשיר.

בחקירתו הנגדית אישר העד כי אחז בפלאפון והוסיף כי ברכב מותקן מכשיר מקורי. לשאלה מדוע אחז במכשיר שאינו עובד וללא סוללה, השיב הנאשם "עצרתי בצומת והסתכלתי לראות שיש סים לפלאפון, הסתכלתי על הפלאפון והחזרתי אותו למקום זה היה כשהייתי ברמזור לא דיברתי בטלפון הוא לא עובד.

6.סיכומים:

ב"כ המאשימה ביקש להעדיף את עדות השוטר שהעיד בצורה ברורה ועקבית, הבחין בעבירה שעה שהיה קרוב לרכב הנאשם , הנאשם עצמו העיד כי אחז במכשיר הפלפון בידו בעת נהיגה ולכן ביקש להעדיף ולאמץ את גרסת השוטר ולהרשיע את הנאשם.

הנאשם ביקש להאמין לו ולהעדיף את גרסתו, לפיה לא דיבר בפלאפון והמדובר במכשיר ללא סוללה.

7.דיון:

לאחר שעיינתי בעדויות ובראיות שהוצגו בפני, מצאתי מקום לבכר את עדותו של השוטר, שהעיד בפני בצורה ברורה ועקבית ואשר לאופן בו הבחין בביצוע העבירה. אכן לא על נקלה יעדיף בית המשפט עדות אחת על פני רעותה, שכן אפשר שגגה תיפול ביד עורך הדו"ח, אולם במקרה דנן התרשמתי כי אין כך הדבר.

זאת ועוד, הנאשם עצמו העיד כי אחז בפלאפון הנייד במהלך נסיעה וההסבר שמסר, לפיו ביקש לבדוק אם מותקן במכשיר הטלפון סים, אינו מסביר מדוע היה עליו לעשות זאת כשמשיר הטלפון צמוד לאוזן שמאל שלו וכל שכן, מדוע היה עליו לערוך את הבדיקה שעה שהוא במהלך נסיעה.

בנסיבות אלה מצאתי כי המאשימה הוכיחה את העבירה המיוחסת לנאשם מעל לכל ספק סביר.

לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

קובע טיעונים לעונש ליום 29.4.12 שעה 13.00.