מדינת ישראל נ' שחאדה מוחמד

הכרעת דין

1.הנאשם הובא לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות – 530 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

2.אין מחלוקת על העובדות הבאות:

א.ניידת משטרה נסעה מרח' הנביאים לכיוון רח' מונבז (מגרש הרוסים). בכיכר לפני רח' מונבז הבחינו השוטרות שהיו בניידת ברכב העומד בחניית נכה (ראה הדו"ח ת/1 ש' 3-4).

ב.הנאשם נמצא שיכור בבדיקת ינשוף שנערכה לו זמן קצר לאחר האירוע.

3.טענת ההגנה של הנאשם היתה כי אכן עמד בחניה ואולם מנוע הרכב לא פעל. משכך לא נהג.

4.טוענת המאשימה וזאת במהלך הדיון כי השוטרות הבחינות בנאשם נוהג כשהוא נכנס לחניה ובנוסף כי שעה שהגיעו השוטרות לקירבת הרכב שמעו את מנוע הרכב פועל.

5.אשר לנהיגה לתוך החניה – לא השתכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי השוטרות הבחינו בנאשם נוהג ואסביר: כאמור, עדת תביעה 1 ציינה בדו"ח "הבחנתי ברכב הנ"ל בחניית נכה". רק בבית משפט העידה עדת תביעה 1 כי הבחינה ברכב הנאשם נכנס לחניה. מעבר לאמור, עדת תביעה 2 אשר העידה בבטחון כי הבחינה בנאשם נכנס לחניה לא רשמה כל מזכר ולמעט מסמכים בהם אין פירוט (ת/2, ת/5 ו- ת/6) אין כל מזכר לגבי נסיבות האירוע (אציין כי האירוע מ- 17.10.10). עוד יש להוסיף כי השוטרות העידו בבית משפט כי הבחינו ברכב נכנס לחניה כאשר היו בכיכר של רח' מונבז והרכב ברח' החבצלת, רח' מרחק מה מהמקום שבו עברה הניידת. כדי להגיע לרכב היו השוטרות צריכות להמשיך ישר לכיוון מגרש הרוסים, לפנות ימינה וימינה ואז רק אז הן מגיעות לרכב. אין ספק כי אבד לשוטרות קשר עין ובהחלט אפשרי כי הרכב בו הבחינו כשהיו בכיכר לפני רח' מונבז אינו הרכב אליו הגיעו בסופו של דבר.

6.אשר לכך שהנאשם ישב ברכב והמנוע פועל – אמינה עלי עדות השוטרות כי המנוע פעל. עדת תביעה 1 בדו"ח מפורט ביותר רשמה זאת במפורש בדו"ח "הבחנתי שהרכב מונע". גם עדת תביעה 2, שאמנם לא כתבה מזכר ציינה זאת בעדותה.

הנאשם בעדותו הסביר כי היה יום חם והפעיל את המזגן (ראה תחילת עדותו). אין צורך בידע במכונאות רחב כדי להבין שלהפעיל מזגן כאשר המנוע אינו עובד כאשר הנאשם לדבריו ממתין במקום דקות ארוכות, יגרום להתרוקנות המצבר.

המסקנה בנקודה זו כי עדות השוטרות אמינה עלי והיא מתחזקת בדברי הנאשם ששעה שעמד בחניה הפעיל את המזגן.

סיכומם של דברים אני מרשיע בכך שישב ברכב כאשר המנוע מופעל. מבחינת הפסיקה מדובר בנהיגה וזאת כאשר היה שיכור ברמת אלכוהול של 540 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"א, 04/05/2011 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא

גזר דין

ככלל על עבירות שכרות יש מקום לפסילה של שנתיים, וודאי למי שבוחר לנהל את ההליכים.

בנסיבות תיק זה, לאור האמור בהכרעת הדין, לא מצאתי לפסול את הנאשם את הפסילה הסטטוטורית שהרי מחומר הראיות עלה כי הנאשם היה שיכור כאשר ישב ברכב והמנוע מונע. יש לציין כי הנאשם נהג וותיק יחסית והרשעותיו מינוריות ואין לחובתו עבירה דומה.

דן הנאשם לעונשים הבאים:

א.פסילה למשך 11 חודש ו- 29 יום. הפסילה תחל עד 20.6.11.

הוסבר לנאשם להפקיד רשיונו במזכירות בית משפט וכי אם ימצא נוהג בזמן פסילה העונש המקובל הינו מאסר בפועל.

ב.קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס יחולק ל- 3 שיעורים שווים החל מיום 20.6.11.