מדינת ישראל נ' שושן

גזר דין

הנאשם הורשע נוכח הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה, תקיפת שוטר, איומים והעלבת עובד ציבור.

במסגרת הטיעונים לעונש הפנתה התובעת לעברו הפלילי של הנאשם ולנסיבות האירוע כפי שהן מתוארות בכתב האישום. התובעת הגישה 3 תעודות רפואיות המתארות את החבלות שנגרמו לשוטרים כתוצאה מהאירוע. עוד הפנתה התובעת לחומרת העבירות ולתסקיר אשר לא בא בהמלצה טפולים בעניינו של הנאשם.

בקשתה – למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו עונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי לשוטרים שנחבלו, בהסתמכה על פסיקה אותה הגישה.

ב"כ הנאשם ביקש לאבחן בין פסקי הדין שהגישה התובעת למקרה דנן וטען כי הגם שמדובר בעבירות חמורות, יש לבחון נסיבותיהן, כאשר במקרה שבפנינו היה הנאשם תחת השפעת אלכוהול ושהה במשבר.

לדברי הסנגור, מאז האירוע עבר הנאשם שינוי של ממש וטען כי התסקיר לא התעמק די בבחינת נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם. ב"כ הנאשם ביקש שלא לשלוח את הנאשם מאחורי סורג ובריח ולחילופין, להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ארבעה עדים העידו מטעם הנאשם עדות אופי. מעדותם עלה כי מאז מות אביו השתנו חייו וחלה בהם התדרדרות וכי מאז האירוע מנסה הנאשם לעזור לעצמו ולשקם את עצמו.

הנאשם ציין כי הוא לא מצליח להבין איך הוא הגיע לביצוע העבירות והביע חרטה.

כתב האישום מתאר השתלשלות אירועים חמורה. שוטרים שהיו בסיור בחוף היום בקרית חיים ניגשו לנאשם בעקבות תלונה של מספר נערות כי הנאשם מטריד אותן. משהבחין הנאשם בשוטרים, סטר לאחד מהם על פניו, קילל אותו, איים עליו והעליבו כמתואר בעובדה 4 בכתב האישום. השוטרים ביקשו לעצור את הנאשם בעקבות מעשיו, אולם הוא השתולל, הניף ידיו לכל עבר, בעט בשוטרים וירק עליהם, תוך ניסיון למנוע מהם לאוזקו.

בעקבות האירוע, נאלצו השוטרים להזעיק תגבורת וגם על השוטרת איילת שהגיעה במסגרת אותה תגבורת, איים הנאשם ואף תקף אותה בבעיטה.

הנאשם המשיך להתפרע ולהשתולל גם בתחנת משטרת זבולון עד כי קצין תורן נאלץ להורות על כליאתו בתא מעצר בתחנה.

אין חולק כי מדובר בעבירות חמורות ומזעזעות אשר יש למגרן.

תקיפת שוטרים אינה בגדר פגיעה בגוף גרידא, אלא יש בה גם משום פגיעה בשלטון ובנציגיו. עצם הרעיון שאזרחים מרשים לעצמם לתקוף שוטרים במהלך מילוי תפקידם, אך בשל עצם העובדה כי השוטרים ביקשו לבצע תפקידם, אינה מתקבלת על הדעת.

כבר נקבע לא אחת ובצדק, כי מערכת בתי המשפט חייבת להראות לשוטרים כי הם אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה ולענוש בחומרה מבצעי העבירות כלפיהם.

יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו, כך גם במקרה שבפנינו.

הנאשם יליד 82', צבר 3 הרשעות קודמות, כולן בגין עבירות סמים ונראה כי השימוש הסמים הוא העומד בבסיס התנהגותו של הנאשם. כך גם עולה מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם.

התסקיר סוקר את תולדותיו של הנאשם וממנו עולה כי הנאשם סיים 8 שנות לימוד ולא סיים חוק לימודיו בשל בעיות משמעת. גם מהצבא השתחרר לאחר שנה וחצי בגין חוסר התאמה.

לאחר שחרורו מהצבא, החל מעורבותו הפלילית בעבירות סמים ובהמשך עבר טיפול במסגרת שירות המבחן, אולם חזר להשתמש בסמים.

עוד עולה מהתסקיר כי לפני כשנה הפסיק באופן עצמאי את השימוש בסמים ומאז שומר על ניקיונו. בדיקות שתן אשר ערכו לו בשירות המבחן תומכות את דבריו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להכיר בחלקים ההתמכרותיים שלו, ממוקד בעצמו, מתקשה לגלות אמפטיה כלפי הפגיעה שגרם לנפגעים ומתקשה להתחבר לחלקים התוקפניים בהתנהגותו ונוטה להשליכן על גורמים חיצוניים.