מדינת ישראל נ' שושן(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות שני כתבי אישום.

בת"פ 14190-05-13 (להלן: "התיק הראשון"), הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:

א.ניסיון גניבה, לפי סעיפים 383 (א), 384 ו- 25 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.הסגת גבול כדי לעבור עבירה, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין.

בת"פ 18696-07-13 (להלן: "התיק השני"), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

על-פי המתואר בעובדות התיק הראשון, ביום 5.5.13, בשעה 06:30, נעמד הנאשם בסמוך לבית עסק בפתח תקווה (להלן: "המקום"), אשר בבעלותו של המתלונן. המתלונן אשר שהה במקום באותה עת, הבחין בנאשם מבעד לדלת המקום ונכנס לחדר פנימי במקום (להלן: "החדר"). בסמוך, נכנס הנאשם למקום, הסתכל לצדדים כדי לוודא שאין איש רואה, ניגש לדלפק בכניסה, פתח מגירה הנמצאת מתחת לקופה במקום, שלח את ידו ונטל מתוכה תיק שחור (להלן: "התיק") ובו כסף מזומן בסכום של 20,000 ₪, פרי עמלו של המתלונן. בסמוך, יצא המתלונן מהחדר, הבחין בנאשם ובידו התיק השחור. המתלונן הוציא את התיק מידו של הנאשם ותפס את הנאשם כדי שלא יברח מהמקום. השניים החלו להיאבק בסמוך לדלת היציאה מהמקום, כאשר הנאשם ביקש לברוח. במהלך המאבק, נשך המתלונן את הנאשם באצבעו. המתלונן קרא לעזרה, ובעוד זה מושך את זה, נפל המתלונן לרצפה והנאשם ברח מהמקום כאשר התיק נותר בידיו של המתלונן.

על-פי המתואר בעובדות התיק השני, בתאריך 7.7.13, בשעה 14:55, ברחוב חובבי ציון בפתח תקווה, הניח המתלונן 2 אופניים חשמליים בשווי של כ- 4,000 ₪ (להלן: "האופניים") ונכנס לחנות. מיד ובסמוך, הגיע הנאשם, נטל את האופניים ועזב את המקום ברכיבה. בהמשך, ניגש הנאשם לבית עסק לאופניים בפתח תקווה ומכר את האופניים לבעל העסק תמורת 600 ₪.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום. המאשימה תעתור למאסר בפועל של 18 חודשים, למאסר על תנאי ולפיצוי כספי למתלוננים. ההגנה תטען באופן חופשי.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יסמין נוי, הנאשם יליד 1968. הנאשם נעצר בעקבות התיק השני בתאריך 8.7.13, ובמסגרת הליך המעצר שוחרר לקהילה, אשר אותה עזב. מאז נמצא הנאשם במעצר עד תום ההליכים. הנאשם החל בטיפול גמילה, אך לא סיים אותו. מדובר בעבירות חמורות. בתיק הראשון נסיבות ביצוע העבירה חמורות מאוד, הנאשם נכנס לבית עסק לאור יום, כאשר המתלונן שהה בפנים. קיים סיכון רב מאוד בנסיבות אלה. מדובר בנאשם בעל עבר פלילי משמעותי, לחובתו 24 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות של שוד, תקיפה, פציעה, עבירות אלימות ועוד. הנאשם ריצה מספר מאסרים, כאשר חלקם ממושכים. הנאשם סבל מהתמכרות לסמים ובצעד חריג שוחרר עוד בהליך המעצר לקהילה, אך עזב אותה ולא סיים את הטיפול של גמילה מסמים. הנאשם פגע ברכוש הציבור כדי לממן את התמכרותו לסמים. אמנם הייתה הפוגה של ביצוע עבירות מאז שנת 2008, אך הנאשם חזר כיום להרגליו הישנים. האופניים הושבו לבעלים, אך לא ביוזמת הנאשם, אלא המשטרה איתרה את האופניים לאחר ביצוע פעולת חקירה. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך, וכן פיצוי למתלוננים.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דפנה רינסקי, באשר לתיק הראשון, הנאשם ראה את התיק מונח לבדו, כאשר המתלונן לא שהה באותו זמן ליד התיק. הנאשם התכוון לגנוב דבר מה מהמגירה של בית העסק ולא ידע כי בתיק אותו גנב יש כסף מזומן בסך של 20,000 ₪. הנאשם לא רצה ולא התכוון שהאירוע יתפתח כפי שהתפתח, אך המתלונן רצה להשאיר את התיק במקום. הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2008 והדבר מעיד על השינוי שאותו עבר הנאשם. הנאשם נישא, למד, נולדו לו ילדים. בתקופה האחרונה אירוע שני אירועים קשים בחייו של הנאשם שגרמו לו לשוב לסורו. הנאשם עבר להשתמש בתחליף סם כדי להשתלב בקהילה, אך הוריד מאוד במינון של התחליף, כך שגופו לא עמד בכך. ב"כ הנאשם עתרה להטיל על הנאשם עונש מידתי.

הנאשם עצמו טען כי ריצה מאסרים בעברו, אך כיום הבושה והריחוק ממשפחתו הם שקשים לו מכל. טען כי העמיס על גופו ועל נפשו כאשר הוריד את המימון של תחליף הסם, ולכן לא הצליח להיגמל מהסמים. כן טען כי כבר כ-5 שנים לא ביצע עבירות, אך שב לבצע עבירות בגלל משבר משפחתי.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת לצד עונשים נלווים.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הזכות לקניין, הזכות לפרטיות ולתחושת הביטחון של הציבור.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה משמעותית בערך המוגן. בתיק הראשון, הנאשם נכנס לבית העסק וניצל את העובדה שהמתלונן לא שהה בקרבה וגנב את התיק שהיה מונח ליד הקופה. האירוע התפתח למאבק. בתיק השני, הנאשם ניצל את העובדה שהמתלונן 2 נכנס לחנות כדי לגנוב את אופניו.