מדינת ישראל נ' שוקרון

החלטה

1.         בפני בקשה לעצור את המשיב (להלן:"החשוד") בהתאם לסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן:"החוק").

2.         החשוד נעצר ביום 22.7.2011 בהתאם לסעיף 27 לחוק והובא לפני, להארכת מעצרו, על פי הוראות סעיף 29 (א) לחוק.

3.         בדיון שהתקיים היום בפניי במעמד נציג המבקשת (להלן:"החוקר"), החשוד ובא כוחו, חזר החוקר על האמור בבקשתו שהוגשה עפ"י הקבוע בסעיף 15 (א) לחוק וביקש מעצר החשוד ל ימים.

4.         הבקשה מייחסת למשיב חשד בדבר מעורבות עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, כאשר "קורבנה" של אותה קשירת קשר הינו קצין מודיעין בתחנת עפולה.

5.         השאלה המרכזית המצריכה הפעלת שיקול דעת בתיק זה, הינה האם אכן מתקיים יסוד "החשד הסביר" הנדרש בסעיף 13 (א) לחוק המעצרים. בהקשר זה הפנה החוקר את בית המשפט לחומר חקירה אשר סימנתי אותו כ- במ/1א. אלא שהואיל ומדובר בחומר בלתי קביל ביקש בית המשפט לקבל מידע נוסף אודות הטעם לכך שאין חומר נוסף בתיק וכן בדבר המועד שעד אליו יתווסף החומר הנדרש כדי לחזק את חומר החקירה הקיים.

6.         החוקר מסר תשובתו בכתב, כאשר התשובה הרלוונטית מצוינת בסעיף 5 למכתבו, אותו סימנתי במ/2.

7.אכן קיימות דעות לכאן ולכאן האם ניתן לבסס חשד סביר אך רק על סמך ראיות בלתי קבילות, ובהקשר זה ראה: מאמרה של כב' השופטת דורנר, אמות מידה למעצר, הסנגור חוברת 23 עמו' 3. יחד אם זאת, כבר נקבע בפסיקה כי מדובר בעניין הנתון לאותה אינטואיציה שיפוטית של היושב בדין, עת מוגשת לפתחו בקשת מעצר לפי סעיף 13 לחוק.( ראה: בש"פ 6350/97 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (29.10.97)).

8.מפאת הזהירות שעל בית המשפט לנקוט בעת ניסוח ההחלטה, לא אוכל להוסיף מעבר לדברים אלו. אך יחד עם זאת סבורני כי במידה והאמור בסעיף 5 במסמך שסומן כ – במ/2 יבוצע לאלתר, יתכן ויהיה בכך ו/או בחומר שיושג בעקבות אותה פעולה משום חיזוק של החשד הסביר הנדרש בתיק זה.

9.עד לביצוע האמור בסעיף 5 ל- במ/2, דבר שבית המשפט מצפה כי יעשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאשר תוך 24 שעות מהיום, ניתן יהיה להשלים חלק מפעולות החקירה האמורות ב- במ/1.

10.         אשר על כן ולאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה  והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי ולו בדוחק הנדרש לצורך מתן החלטה זו, כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה. כמו כן שוכנעתי כי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה שקיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט וכי קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.

11.        לנוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של החשוד בערובה על פני מעצרו.

12.יחד עם זאת, וכאשר הנני שוקל את עקרון הפגיעה המינימאלי בחירותו של החשוד מנגד את החשודות המיוחסים לו ואת החקירות שקבעתי שיש לבצע לאלתר, הרי שאני מוצא כי יש להורות על הארכת מעצרו עד לא יאוחר מיום ב', 25.7.2011 שעה 9:30.

13.מובהר בזאת כי במידה והמשטרה לא תבצע את האמור בסעיף 5 בבמ/2 תוך 24 שעות, הרי שעליה לשחרר את החשוד ללא צורך בהבאתו לבית המשפט.

14.        באם יוברר למשטרה שניתן לשחרר את החשוד עוד לפני המועד שצוין לעיל אזי ניתן יהיה לשחררו בתחנת המשטרה בתנאים שיקבעו על ידי קצין משטרה בהתאם להוראת סעיף 20 לחוק.

15.        צו מעצר ערוך עפ"י הוראות סעיף 18 לחוק יובא לחתימתי בסמוך.

16.        זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"א תמוז תשע"א, 23/07/2011 במעמד הנוכחים.

אסף זגורי, שופט

הוקלד על ידי: איריס יוסף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: