מדינת ישראל נ' שועל(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם ולאחר שבדקתי פעם נוספת כי הנאשם מבין את האישומים המיוחסים לו, אני מרשיעו כדלקמן:

ת.פ. 187-04-10 :

בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

בנוסף אני מרשיעו בתיק הצירוף בת.פ. 13953-06-10 בכתב האישום המתוקן, ובעבירות של:

1.החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירה על הוראת סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

2.שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר – עבירה על פי סעי ף47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט – 1969.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, וכן צירף תיק נוסף במסגרתו הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובעבירה של שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר.

בתמצית, עניינו של כתב האישום הראשון בארוע חמור ביותר, במסגרתו תקף את הנאשם את זוגתו באופן שהתיז על פניה ועל שערה חומר של תכשיר לחיסול מקקים, ולאחר מכן הצית את שערה וחלקו נשרף. בהמשך, החל הנאשם לחנוק את זוגתו, עד שהוזעקה משטרה למקום.

מכתב האישום המצורף הורשע הנאשם בהחזקה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 95.84 גרם, וכן בכך שהשתולל ומנע משוטרים לתפוס אותו שעה שבאו לעוצרו.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרת עתרו לענישה של 16 חודשים לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה.

התובעת, עו"ד לוינזון התייחסה לחומרה העולה מפי האישומים ובמיוחד מאישום התקיפה, אך לצד זאת מנתה את אותם נתונים אשר הובילו לגיבוש הסדר הטיעון. מדובר בעיקר בנתונים הקשורים למצבו הנפשי של הנאשם, אשר ההליכים בשלושה תיקים בעבר הופסקו בשל אי יכולתו לעמוד לדין בשל מחלת נפש.

הסנגורית התייחסה לנתוניו האישיים של הנאשם, היותו אדם נורמטיבי עד לארוע טראומתי במהלך שרותו הצבאי ופריצת מחלת הנפש בעקבותיו. עוד התייחסה הסנגורית לעובדת היותו של הנאשם אדם נעדר תמיכה משפחתית, להודאתו, חרטתו ולחסוך בזמן ציבורי.

בחינת שני האישום בהם הורשע הנאשם במיוחד האישום המקורי הנמצא בפני, מובילה למסקנה כי עסקינן במיקרים חמורים.

באישום הראשון תקף הנאשם באופן קשה ביותר את זוגתו וסבורני שרק בנס הסתיים הארוע כפי שהסתיים.

האישום השני, הגם שמדובר בנסיבות קלות יותר, אף הוא חמור במיוחד בשים לב לכמות הסם שהחזיק הנאשם.

אומר מיד כי אלמלא אותם נתונים אישיים הקשורים למצב בריאותו של הנאשם, דינם של תיקים אלו, ככל שהנאשם היה מורשע בהם לאחר ניהול הוכחות, היה לענישה משמעותית באופן ניכר מזו אשר גובשה על ידי הצדדים. יחד עם זאת, ובצדק רב, שקלו הצדדים את אותם נתונים רפואיים הקשורים למצבו הנפשי של הנאשם, נתונים אלה, כעולה ממסמכים רפואיים שהגישה הסנגורית מבית החולים אברבנאל, מלמדים כי הנאשם חולה במחלת נפש. נתונים נוספים אשר נשקלו ואף הם מצאו ביטוי ברף הענישה וגם אלה הקשורים למצבו המשפחתי של הנאשם, להודאתו, חרטתו והחסכון בזמן ציבורי.

אוסף אף כי, במהלך זה נחסך מהמתלוננת להעיד בבית המשפט – סיטואציה שבוודאי לא היתה קלה עבורה.