מדינת ישראל נ' שומוליאק(עציר)

גזר דין

הנאשם הודה הורשע בשני כתבי אישום, שצורפו לבקשתו, המכילים עבירות מן החמורות שבפקודת התעבורה והתקנות – שתי עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, האחת כחלק מאירוע של גרם תאונת דרכים, השנייה כחלק מאירוע של נהיגה בזמן פסילה וכן עבירות נוספות, של אי ציות להוראת שוטר במדים, מסירת פרטים כוזבים ונהיגה ללא רישיונות תקפים.

בעקבות האירוע המאוחר, מבין השניים, מיום 11.8.13, נעצר הנאשם והושאר במעצר עד לתום ההליכים.

לבקשת ב"כ הנאשם, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן, על מנת לבחון את סוגיית ההתמכרות לאלכוהול, נוכח קיומן של שתי הרשעות דומות מהשנים 2007 ו- 2011 ומאסר מותנה חב הפעלה בן 10 חודשים, שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם.

בתסקיר, נמנעה קצינת המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו של הנאשם, תוך שהיא מציינת כי אכן קיימת בעיה של התמכרות לאלכוהול, אך הנאשם, בשלב זה, נעדר את המוטיבציה הדרושה להליך של גמילה ושיקום.

היום טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה שבה והדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, את ניסיונו למלט עצמו מן הדין, על ידי מסירת פרטים כוזבים לשוטר ואי ציותו להוראות בית המשפט, בכך שנהג בזמן פסילה.

ב"כ המאשימה פירטה את עברו התעבורתי של הנאשם, הכולל 19 הרשעות קודמות משנת 2001, ביניהן, כאמור, שתי עבירות שעניינן שילוב של אלכוהול ונהיגה וכן את עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות כגון: תקיפת שוטר, איומים, מעשה מגונה, התחזות, שיבוש מהלכי משפט, תקיפה, חבלה ועוד.

לא ייתכן חולק כי מדובר הן בעבר תעבורתי מכביד והן בעבר פלילי מכביד.

נוכח קיומו של מאסר מותנה של 10 חודשים, שהנו חב הפעלה, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר לתקופה של 5 שנים ופסילה לתקופה של 10 שנים.

ב"כ הנאשם, מצידו, ביקש שבית המשפט יתחשב בו ככל שניתן, שכן הוא אכן סובל מבעית התמכרות והאינטרס הציבורי לגביו, שהה לאינטרס של הנאשם עצמו והוא, שהנאשם ייגמל מאלכוהול ויתחיל דרך חדשה בחייו.

הסנגור ביקש שבית המשפט ימליץ לשב"ס לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית, בין כותלי בית הסוהר.

עוד טען ב"כ הנאשם, לגבי נסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה כי נולד לו בן שני, אותו לא ראה כיוון שהוא שוהה במעצר ומחלתה הקשה של אמו.

ב"כ הנאשם ביקש שעונש המאסר שייגזר על הנאשם, לא יעלה על 15 חודשי מאסר, תקופה שהיא מתחם הענישה ההולם לדעת הסנגור.

הנאשם עצמו הביע חרטה וביקש שבית המשפט יתחשב בו.

אמו של הנאשם העידה לגבי מצבה הרפואי וביקשה את רחמי בית המשפט.

דיון והכרעה

מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.

באשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נאמר ברע"פ 6115/06, מ"י נ' אבו לבן:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .