מדינת ישראל נ' שויקי(אסיר)

החלטה

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות הסעה שלא כדין, מעשי פזיזות ורשלנות, הסעת נוסעים מעל המותר והסעת נוסע ללא חגורת בטיחות. בעובדות כתב האישום נאמר, בין השאר, כי המבקש נהג במשאית בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם והסיע בה שלא כדין לא פחות מ- 64 (!) תושבים זרים השוהים שלא כדין בתחומי מדינת ישראל.

2.בתסקיר מעצר מיום 03.03.10, אשר ניתן בהליך זה, המליץ שירות המבחן לשחרר את המבקש למעצר בית בבית הוריו בשכונת אבו טור בירושלים, בפקוח הוריו.

3.לאחר דיון וכן לאחר שנתקבל תסקיר שירות המבחן הנזכר לעיל, בהחלטה מיום 08.03.10 הורה בית המשפט (כב' השופטת ל' פרנקל), על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים.

4.על החלטה זו הוגש ערר בעת"מ 21334-03-10 (להלן: "הערר"), ובהחלטה מיום 18.03.10 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' סטולר), על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בבית הוריו ובפקוח וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בתנאים כאמור באותה החלטה. בהחלטה נוספת בערר מיום 28.03.10, שונו תנאי השחרור של המבקש בעניין הערובה והפקוח האלקטרוני (להלן תקראנה שתי החלטות אלה בערר: "ההחלטות בערר").

5.בין לבין החל המבקש לרצות עונש מאסר בתיק אחר. בעקבות זאת ביום 02.06.10 הוגשה מטעמו בקשה בהסכמה למעצרו עד לתום ההליכים ולביטול מעצר הבית. בתום מאסרו, המבקש שוחרר למעצר הבית כאמור בהחלטות בערר.

6.ביום 07.10.10 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר בית, היא הבקשה נשוא החלטה זו. בבקשתו טוען המבקש כי הדיון בעניינו בתיק העיקרי נקבע ל- 22.03.11 ומשמעות הדבר היא שהיה ארוכה במעצר הבית. המבקש מבקש להתיר לו יציאה ממעצר הבית לעבודתו כנגר תוך שבכל עת ישהו במחיצתו אחיו או אביו העובדים עמו.

7.המשיבה טענה כי לאור בקשת המבקש מיום 02.06.10 למעצרו עד לתום ההליכים ולביטול מעצר הבית וכן לאור תגובת המדינה לבקשה זו, הסטאטוס של המבקש הוא שעליו להיות עצור עד תום ההליכים. אינני רואה לנכון להורות כך. ראשית, בבקשה מיום 02.06.10 למעצרו של המבקש עד תום ההליכים ולביטול מעצר הבית, ניתנה החלטה מיום 10.06.10 בה נתבקש המבקש להבהיר מהי התקופה לה נדון למאסר ולא ניתנה החלטה אשר נתנה תוקף למבוקש בבקשה. מעבר לכך, ההחלטות המהותיות לעניין תנאי השחרור של המשיב ניתנו בערר והן עומדות בעינן. לזאת יש להוסיף כי הבקשה מיום 02.06.10 למעצרו של המבקש עד תום ההליכים לא נבעה מטעם מהותי לעיון מחדש בתנאי השחרור של המבקש אלא בשל הנסיבה שהמבקש החל לרצות עונש של מאסר ובמצב דברים זה קיום תנאי חלופת המעצר הפך לבלתי רלבנטי באותה עת. לכן, הן עניינית והן פרוצדוראלית, אין פגם בכך שהמבקש השתחרר ממאסרו לתנאי מעצר הבית.

8.לעיצומה של בקשת המבקש, כמפורט להלן, אני מורה כי בטרם תינתן החלטה סופית בבקשה, יוגש תסקיר נוסף מאת שירות המבחן בעניינו של המבקש.

9.בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 18.03.10 כי מעשיו הלכאוריים של המבקש, כפי שתוארו בכתב האישום, הם חמורים מאוד, הן בשל מספר השוהים הבלתי חוקיים והן בשל הסיכון הביטחוני שבהסעתם. כן קבע כי בנסיבות העניין ניתן לאיין את מסוכנותו של המבקש על ידי מעצר בית מלא. בבקשתו, המבקש מבקש להתיר לו יציאה ממעצר הבית לעבודתו כנגר וזאת משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות החשיכה. בנוסף, הוא מבקש כי יותר לו לעשות כן בכל רחבי העיר ירושלים. מדובר בבקשה לשינוי רב משמעות בתנאי השחרור של המשיב באופן שמעצר הבית אשר הוטל עליו, יצומצם באופן מהותי. בנוסף לאמור, ניתן משקל בהחלטתי זו להערכת רמת הסיכון של המבקש כאמור בתסקיר שירות המבחן מיום 03.03.10 (עמוד 2, פסקה חמישית).

10.סיכומו של דבר, שירות המבחן יגיש תסקיר נוסף בעניינו של המבקש, אשר בו יחווה דעתו ביחס לשחרורו של המבקש לצורך יציאה לעבודה כמבוקש על ידו.

11.דיון בבקשה יתקיים לאחר שיתקבל תסקיר שירות המבחן, ביום 14.11.10 שעה: 08.30.

12.עד למתן החלטה אחרת, יחולו על המבקש תנאי מעצר הבית ותנאי השחרור, כפי שנקבעו בהחלטות בערר.

13.המזכירות תעביר החלטה זו הן לב"כ המשיב והן לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום ו' חשון תשע"א, 14/10/2010 במעמד הנוכחים.

עדנה יוסף-קוזין, שופטת

הוקלד על ידי: אביבה ששון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: