מדינת ישראל נ' שוורץ(עציר)

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

לנאשם יוחסו בכתב האישום עבירות של דרישה באיומים של רכוש, איומים, ותקיפה סתם.

כל אלה כוונו כלפי המתלונן – לב קארט.

המתלונן סיפר כי במועד כלשהו לפנות בוקר חזר לביתן דרך גן ציבורי, שם פגש בשני בחורים שאחד מהם הוא הנאשם. במהלך השיחה שהתפתחה, כך תאר, הוא "זרק מילה שלא במקום" ובגין כך התעצבן הנאשם אשר טען כי המתלונן פגע באחותו. אם כך, אמר לו המתלונן, הרי שהוא מבקש סליחה שכן לא התכוון לעשות כן. לדברי המתלונן הבהיר לו כי אין די בכך וכי בינתיים עליו למסור לו את שעונו וכי את העניין "יסגרו" לאחר מכן. המתלונן הצליח ואתה עת להימלט מן המקום.לאחר כשבוע לערך פגש הנאשם את המתלונן במרכז העיר ושאל אותו מה קורה, לאן נעלם ו"מה עם הקנס?". המתלונן השיב לו כי כבר ביקש סליחה ואם ברצונו יעשה זאת שוב כיוון שלא היה בכוונתו לפגוע באיש. או אז מסר לו הנאשם כי עליו ליטול את מספר הטלפון שלו ולקבוע פגישה עימו על מנת "לסגור את העניין". לאחר מספר ימים נפגשו השניים באקראי שוב בגן הציבורי ואזי אמר הנאשם למתלונן כי הוא לא משיג אותו וכנראה אין ברצונו "לסגור את העניין" ואף הראה לו פאוץ' ובו טלפונים רבים והבהיר לו כי אלה טלפונים של אנשים אשר כבר שילמו לו את הקנס ורק כך הוא יוכל לסגור את העניין. המתלונן השיב לנאשם כי אינו מוכן לשלם קנס כלשהו ואם ברצונו הוא ישוב ויתנצל בפני אחותו.

לדברי המתלונן, הנאשם התעצבן, ניגש אליו והיכה אותו בראשו. אנשים שהיו במקום ניסו להרחיקו, אך הוא קילל וצעק ואמר למתלונן כי בכל פעם שיפגוש בו בעיר "הוא יפוצץ אותו מכות" וכי עדיף לו לעזוב את פתח תקוה. למחרת היום פנה המתלונן אל המשטרה והגיש את תלונתו.

המתלונן הבהיר כי לא פנה קודם לכן אל המשטרה כיוון שסבר שהמצב לא ידרדר כדי כך וכי הנאשם יירגע והדברים ייסגרו באופן אחר.

בחקירה הנגדית סיפר המתלונן כי אינו מכיר את הנאשם באופן אישי, אך מכיר את פניו וכן סיפר כי אינו מכיר את בת דודתו ריטה.

באשר לשיחה ממנה עלה העלבון, סיפר כי במקום היו שלושה אנשים והתנהלה שיחה, הוא החל לשוחח עם אחד מהם ואז הסתבר לו כי ככל הנראה התנהלה השיחה אודות בת דודתו של הנאשם אותה הוא מכנה אחותו.

המתלונן סיפר כי חברו, עימו הגיע למקום, שוחח בטלפון עם בחורה כלשהי, שלא היה לו מושג מיהי ויתכן אכן כי היא אותה ריטה ואזי הוא אמר אותם דברים שהכעיסו את הנאשם, לדבריו היה זה ביטוי בנוסח של "משהו שהיא תמצוץ משהו כזה".

בבית המפשט סיפר המתלונן כי באותו מעמד הסכים להתנצל ואכן הבחורים האחרים התקשרו למישהי, שיתכן והיא ריטה והוא התנצל בפניה. משנשאל מדוע לא סיפר על כך במשטרה, השיב כי הוא אישית לא התקשר ואינו יודע כלל ועיקר את מספר הטלפון שלה.

המתלונן אישר כי אותה עת חזר מבילוי לאחר ששתה אלכוהול והיה שתוי במקצת.

הוטח במתלונן כי בהודעתו במשטרה סיפר על כך שהנאשם דרש ממנו שעון אך בעימות שנערך ביניהם לא אמר על כך דבר.המתלונן השיב כי יתכן ושכח. עוד השיב כי לא סיפר בעימות על אנשים שהפרידו ביניהם כיוון שסבר שפרט זה אינו חשוב וכי העיקר הוא שהצליח לברוח מן המקום. הוא הדגיש כי בעימות התמקד בנקודות החשובות שבאירוע.

בחקירה הנגדית חזר המתלונן על תיאור כל מפגשיו עם הנאשם וכך סיפר גם על המפגש האחרון במהלכו הוכה על ידי הנאשם והדגים גם את אופן תקיפתו על ידי הנאשם. הוא אישר כי לא נזקק לטיפול רפואי בעקבות כך וציין כי לא ניגש מיד אל המשטרה כיוון שהיה בשוק והיה מפוחד.

עוד העיד אלכס וויסברוד אשר גבה את הודעת הנאשם וערך את העימות בין הנאשם לבין המתלונן. לא היה בעדותו כדי לשפוך אור נוסף על פרשה זו ויצויין כי העימות שנערך אף הוקלט וצולם והדיסק הוגש לבית המשפט. (ת/3)

הוגש דו"ח העימות שנערך בין השניים ביום 3/10/11. בפתח העימות זיהה המתלונן את הנאשם כיבגני וסיפר כי לאחרונה נפגש עימו בגן ציבורי ובשיחה עם חבר שלו אמר "מילה לא במקום" ואזי החל הנאשם לאיים עליו כי פגע באחותו.

הנאשם פנה אל המתלונן ושאל האם היכה אותו והמתלונן המשיך ותאר הכיצד הוא התנצל, אך הנאשם סרב לקבל זאת. לאחר כמה ימים פגש שוב במתלונן שהבהיר לו כי עליו לבוא ולבקש סליחה מאחותו. בנקודה זו התפרץ הנאשם לדברים ואמר: "פיזית פיזית, לבוא לבקש גם לא ביקשת". המתלונן המשיך ותאר כי הנאשם הורה לו לתאם עימו מפגש לצורך כך ולאחר מספר ימים פגש בו שוב ואז הבהיר לו הנאשם כי עליו לשלם לו סכום כלשהו או למסור לו את הטלפון שלו על מנת לסגור את הענין ולכך סרב המתלונן. או אז אמר לו הנאשם כי ייתן לו צ'אנס אחרון ואם לא יעמוד במילה "הוא יראה לי מה". לאחר זמן פגש אותו בגן הציבורי ואמר לו כי אותו יום יסגרו את הענין וכי עליו לשלם לו "ככה וככה" ולאחר כעשרים דקות קם ונתן לו מכה בראש". הנאשם הגיב על כך: "שקרן".

המתלונן המשיך וסיפר כי לאחר מכן המשיך הנאשם ואמר לו כי זוהי רק ההתחלה וכי אם יפגוש בו שוב הוא ייתן לו מכות רצח ועדיף לו לעבור מן העיר או שהוא ישבור לו את העצמות.

הנאשם הגיב על כך ואמר כי לא היכה את המתלונן וכי כל פעם שפגש במתלונן הוא פחד וחשב כי יוכל לברוח ולא לבק סליחה מאחותו "אבל יש אלוהים וכל פעם הוא הפגיש בינינו". הוא הכחיש את תיאור המפגש האחרון לרבות אלימות והאיומים וציין: "לא היה כזה דבר. אמרתי לו שעדיף לו לבקש סליחה".