מדינת ישראל נ' שוורץ (עציר)

החלטה

בפני שתי בקשות נפרדות להחזקת המשיבים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

למשיבים מיוחסת עבירה (אחת) של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973.

כתב האישום הוגש על רקע פעילותה של סוכנת משטרה סמויה, השוטרת כרמית מדר (להלן: "הסוכנת"), במסגרת מבצע המכונה "אישה נאמנה", אשר נועד להילחם בתופעת סחר בסמים במרחב הנגב בכלל ובעיר באר שבע בפרט.

למרות שמדובר בעסקת סמים אחת, הגישה המבקשת שני כתבי אישום נפרדים כנגד כל אחד מהמשיבים.

בשני כתבי האישום נטען כי ביום 31.5.2011 בשעה 01:30 לפנות בוקר או בסמוך לכך, במועדון "ברקה" בעיר באר שבע, סחרו הנאשמים בסם מסוכן, בכך שמכרו לסוכנת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 0.6101 גרם, תמורת סך של 300 ₪ [יצויין בהערת אגב, כי המבקשת הודיעה על כוונתה לתקן את כתבי האישום ע"י הוספת טענה לפיה העבירה בוצעה ע"י שני המשיבים - בצוותא חדא].

ב"כ המשיב 1 הסכים שאין מחלוקת שהמשיב 1 היה מעורב בעבירת סמים וקיימות ראיות לכאורה לכך שהוא עבר את העבירה המיוחסת לו ואולם הוסיף וציין, כי "התמונה" הנטענת ע"י המאשימה איננה מלאה ומיקד את טענותיו בשאלת חלופת המעצר.

מנגד, ב"כ המשיב 2 טען כי הראיות להוכחת העבירה המיוחסת למשיב 2 הינן דלות וחלשות מאוד, שלא מגיעות כדי "ראיות לכאורה", ולכן יש מקום לשחרר את המשיב 2, אפילו ללא צורך בחלופת מעצר. לחילופין, יש מקום לשחררו בתנאים מגבילים.

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי לקבוע, שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים ביצעו את העבירה המיוחסת להם, והשאלה העיקרית העומדת לדיון היא מידת מעורבותו של המשיב 2 בעסקת הסמים הנטענת.

הסוכנת מציינת בהודעתה מיום 31.5.11 כי יצרה קשר טלפוני עם המשיב 1, ביקשה לקנות ממנו מנת סם מסוג קריסטל. המשיב 1 סיכם להיפגש עימה במועדון ה"ברקה". בשעה 20:59 צלצל המשיב 1 אל הסוכנת ואמר לה שרק מאוחר יותר חברו מערד יגיע כשבידו הסמים ובעקבות כך נקבעה פגישה בשעה 00:30 במועדון ה"ברקה". מאוחר יותר שונה מקום הפגישה למועדון ה"דראפט". הסוכנת הגיעה למועדון ה"דראפט" בשעה 00:56, היא פגשה שם את המשיב 1, אשר סימן לה להיכנס לפאב וערך לה הכרות עם שני בחורים שאחד מהם הוא המשיב מס' 2. בהמשך מפרטת הסוכנת בהודעתה: "ואז אני פניתי לאופיר ושאלתי אותו זה עליך, הכוונה למנת סם מסוג קריסטל, ואופיר הצביע על אותו בחור שמן עם רווח בשיניים שאמר לי שקוראים לו אבנר, זה החבר שלי מערד שאמרתי לך ואז אופיר ניגש אליו ולחש לו באוזן משהו שאני לא שמעתי ואותו אבנר יצא החוצה ולאחר מספר דקות חזר ואמר לאופיר זה בסדר...". בשלב זה יצאו הסוכנת, חברתה, אופיר, אבנר ואדם נוסף לעבר מועדון ה"ברקה" וכשהגיעו לשם : "אבנר ניגש אליי ואמר לי הבאתי לך ברמה ואני שאלתי אותו זה עליך ואבנר אמר לי לא. נתתי לאופיר. ואז אופיר ניגש אליי והכניס לי לכיס האחורי של הג'ינס דבר מה, אני הכנסתי את היד והוצאתי וראיתי שזאת מנת סם מסוג קריסטל, הוצאתי את הכסף שקיבלתי ממך בסך 300 ₪ ומסרתי אותו לידו של אופיר, אופיר לקח את הכסף... " (ההדגשות שלי – ע.ר.).

הסוכנת מוסיפה ומציינת, כי בעת שהייתה בשירותים: "שמעתי בתוך השירותים יפיופה איפה את, פתחתי את דלת השירותים במקצת וראיתי את אבנר, אשר אמר לי, בא לך לעשות פס ביחד, הכוונה שלו, שאני אריח איתו סמים...".

המשיב 1 מציין בהודעתו מיום 18.7.11 כי הוא מכיר את המשיב 2, כי הוא נוהג לבלות במועדונים, בין היתר, במועדון ה"ברקה" וה"דראפט" ונוהג להשתמש בסמים מסוג קריסטל. המשיב 1 סירב לפרט ממי הוא נוהג לרכוש את הסמים. במהלך ההודעה הוצגה בפניו תמונה של הסוכנת והוא זיהה אותה ואף אישר שהסוכנת ביקשה ממנו לארגן לה סמים וציין: "אני לא זוכר אם אני נתתי לה או לא נתתי לה...". משנתבקש פעם נוספת לנסות לרענן את זכרונו ציין, כי אינו יודע אם נתן לה סמים ואם לאו בשל כך שהיה מסטול. אופיר מאשר בחקירתו, כי אמר לסוכנת לבוא למועדון ה"ברקה" ומשנשאל אם אמר לסוכנת שיארגן לה סמים, השיב: "נו בסדר אמרתי לה לבוא ואם היה לי סמים אני ייתן לה... אם אני נתתי לה סמים אז בטוח שלא לקחתי ממנה כסף...".

המשיב 2 מציין בהודעתו מיום 18.7.11, כי הוא נוהג לפעמים להשתמש בסמים, כי אינו זוכר אם בילה במועדון ה"ברקה" בלילה שבין ה-30.5.11 ל-31.5.11. הוא אישר שהוא מכיר את המשיב מס' 1 ויצא עימו לבלות. המשיב 2 זיהה את עצמו בתמונה שהצטלם עם הסוכנת בערב ביצוע העבירה הנטענת בכתב האישום. משהוטח בפניו כי באותו לילה הוא מכר סם מסוכן לסוכנת, על ידי כך שנתן את הסם לאופיר, כפר בדברים, ציין שמדובר בשקר וכזב וביקש לערוך אימות עם יתר המעורבים. משהוטח בפניו שהוא הציע לסוכנת: "בואי נעשה פס ביחד", השיב: "אני לא זוכר דבר כזה בכלל".

המבקשת מסתמכת על ראיות נוספות הנמצאות בתיק החקירה, בין היתר, התמונה בה צולמה הסוכנת עם המשיב מס' 2 בערב ביצוע העבירה, הודעות נוספות שנגבו מהסוכנות, עדות מפעיל הסוכנת, מוצג הסם, דו"חות מז"פ, מזכרים של שוטרי התחנה, דו"ח שרשרת הסם, מחקרי תקשורת וכיוצ"ב ראיות נוספות.

כאמור, סבורני, כי בנסיבות העניין וכפי שפירטתי לעיל, קיימות די ראיות, אף מעבר לעדותה של הסוכנת, כדי לבסס את קיומה של ה"תוספת" הראייתית הנדרשת, ככול שנדרשת תוספת ראייתית.

כב' הנשיא אילון (מחוזי ב"ש) ציין בהחלטה שנתן, כי לדעתו די בעדות סוכן, כדי לשמש ראיה לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום וזאת גם כשמדובר בסוכן שהוא עבריין וצרכן סמים (בעניינו הסוכמת היא שוטרת במשטרה). ראו בעניין זה החלטת הנשיא, כב' השופט אלון (מחוזי ב"ש) בתיק ב"ש 21458/06 שמעון בלאיש נ' מדינת ישראל המתייחסת לתיק במעורבות של סוכן שהוא צרכן סמים, וכך נאמר: " לטעמי, הודעתו המפורטת של הסוכן המשטרתי כשהיא לעצמה – די בה לשמש ראיה לכאורית מספקת להוכחת הנטען בשני האישומים שבכתה"א הראשון. אכן, העובדה שהמדובר בסוכן שהמשיך לצרוך סמים בעצמו, עשויה להשפיע בסופם של הליכים על מימצאי מהימנותו – ברם, לעת הזו של בחינת הפוטנציאל הראיות הגרעיני – די בה כשלעצמה לשמש ראיה לכאורה..." (ההדגשה שלי – ע.ר.).

יש לזכור, כי בענייננו, ההודעות שנגבו מהסוכנת אינן עומדות בדד, אלא מצטרפות להן הראיות הלכאוריות הנוספות המפורטות לעיל, שהצטברותן ברמת בחינה ראשונית זו מלמדת על כך שהמשיבים מעורבים בסמים, כאשר כל שאר מרכיבי חומר החקירה – עולים יחדיו כדי ראיות לכאורה ברמה הנדרשת להוכחת האישומים.

כמו כן מצאתי להפנות להחלטה נוספת שניתנה בתיק ע"פ 1293/90 - אברהם חסן נ' מדינת ישראל תק-על 91(3), 2018, שם נקבע, בין היתר:

"השאלה הנשאלת היא איפוא בראש וראשונה האם די בעדותו של סוכן משטרתי מוסווה כנגד נאשם בעבירת סחר, שעה שהסוכן היה שותף לעבירה של שמוש, אשר לפי ההסכם עם המשטרה לא הותר לו לעשות כן ולכן קיים בו לכאורה היסוד הנפשי הדרוש לעבירה.