מדינת ישראל נ' שווק

גזר דין

בחמשת התיקים שבכותרת, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בארבעה אירועים של נהיגה ברכב כאשר רשיון הנהיגה שלו אינו תקף תקופה ארוכה, כאשר בחלק מהמקרים מצטרפת לעבירה זו עבירה נוספת. כך באירוע הרלוונטי הראשון מיום 13.5.11 הצטרפה לעבירה גם עבירה של נהיגה ברכב כאשר רשיון הרכב אינו תקף (כה"א בתיקים 9821-11-11 ו – 9812-11-11), ובאירוע השני מיום 7.12.11 (כה"א בתיק 4427-02-12) הצטרפה לעבירה זו עבירה של נהיגה ברכב לגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בידי בוחן תנועה. העבירות הרלוונטיות הנוספות הן מהתאריכים 19.4.12 (כה"א בתיק 836-05-12) ו – 4.10.12 (כה"א בתיק 2634-11-12).

מתברר כי הנאשם מוסיף ונוהג למרות שרשיונו אינו תקף מאז שנת 1991(!), והעבירות דנן הינן רק החוליה האחרונה (כך יש לקוות) בשרשרת עבירות דומות קודמות. עוד מתברר כי בגין עבירה קודמת הוטל על הנאשם ביום 24.11.09 במסגרת תיק 3099-10-08 עונש של מאסר לשבעה חודשים על תנאי.

גזר הדין הנ"ל נרשם באופן ידני בידי כב' השופט בכר, לפיכך טענה הסנגורית כי התנאי אינו חל, שכן לא ניתן להבין את כתב היד ואת אורך התקופה בה חל התנאי. לא מצאתי מקום לקבל טענה זו, במיוחד כאשר מדובר בגזר דין אשר נתן תוקף להסדר טיעון בין הצדדים, אשר כלל הסכמה למאסר על תנאי שיחול לתקופה של שנתיים.

חזקה כי ההסדר הוסבר לנאשם בידי סנגורו, וחזקה כי גזר הדין הוקרא לנאשם באותו מעמד, כך שידע שהוטל עליו מאסר מותנה אשר יופעל אם יחזור על מעשיו בתוך שנתיים מתאריך הדיון.

יחד עם זאת, ראיתי לנכון לקבל עמדת הסנגורית בטענה אחרת שלה בהקשר זה, ולהורות על הארכת עונש המאסר המותנה בשנתיים נוספות. יודגש כי בתקופת התנאי ביצע הנאשם עבירה אחת בלבד, והעבירות האחרות בוצעו לאחר מכן. לפיכך, מדובר בעונש מותנה שאינו חב הפעלה. יתרה מכך, בנסיבות אלה אין מניעה מגזירת דינו של הנאשם לעבירה הראשונה מהעבירות האחרות, כך שלצד הארכת המאסר המותנה בגין עבירה זו, יוטל עליו עונש מאסר בפועל, לתקופה קצרה מתקופת המאסר המותנה, בגין העבירות האחרות.

כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן המדובר באדם הסובל מבעיות נפשיות, אשר הגם שהוא כשיר לעמוד לדין, סבורני כי יש מקום לתת למגבלותיו משקל ולהמנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, אין להתעלם מהחזרתיות בביצוע העבירות מצד הנאשם ומהאמור בתסקיר המבחן לפיו הנאשם מתקשה להבין את חומרת מעשיו והפנים את הפסול שבה.

אמנם הכלל הוא הפעלת עונש המאסר המותנה ואף ענישה נוספת בגין העבירה הנוספת, אולם כלל זה יש להפעיל בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו. בעניינו של הנאשם מצאתי כי לאור מצבו, שליחתו למאסר מאחוריי סורג ובריח תגרום לו לנזק שאינו מידתי לעבירות שביצע. במקביל ניתן להטיל את הנאשם ענישה משמעותית אחרת, אשר תבהיר לו את חומרת התנהגותו ותרתיע אותו מלחזור עליה.

רשיונו של הנאשם אינו תקף שנים ארוכות ומדינת ישראל סירבה לחדש רשיונו מסיבות שונות. דינו של הנאשם לא צריך להיות שונה מזה של אדם אשר רשיונו נפסל בידי רשות הרישוי או בידי בית המשפט, אולם הוא מחליט להתעלם מהחלטת הרשויות שלא לחדש רשיונו, עושה דין לעצמו וממשיך לנהוג. בפני כעת ארבעה מקרים נפרדים בהם נתפס הנאשם נוהג, וזאת במצטבר ל – 17 מקרים קודמים המופיעים בגילון ההרשעות שלו. לפיכך סבורני כי יש להבהיר לנאשם כי התנהגות זו אינה יכולה להתקבל, וכי כל עבירה נוספת מצידו תביא למאסרו לתקופה ממושכת.

מתחם הענישה בגין עבירת הנהיגה בלא רשיון תקף תקופה כה ממושכת הוא בין מאסר מותנה למאסר קצר אשר ירוצה בדרך כלל בעבודות שירות, וזאת לצד פסילת רשיון לתקופה של מספר חודשים ומובן כי ככל שמדובר בעבירה חוזרת או במספר אירועים כמו במקרה דנן תהיה הענישה חמורה יותר.

באשר להתחייבות שביקשה המאשימה להפעיל, הרי שזו לא הוצגה בפניי ולא ברור אם נחתמה, כך שאינני רואה אפשרות להורות על הפעלתה.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1.בגין העבירות שבתיקים 9821-11-11 ו – 9822-11-11

אני מאריך את עונש המאסר המותנה לתקופה של שבעה חודשים שנגזר על הנאשם בתיק 3099-10-08, וזאת בשנתיים נוספות מהיום.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש של פסילת רשיון הנהיגה למשך 3 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט לתעבורה לעכו בתיק הנ"ל לריצוי באופן מצטבר.

2.בגין העבירות שבתיקים 4427-02-12, 836-05-12 ו - 2634-11-12:

*אני דן את הנאשם לחמישה חודשים מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, במעון עתידות, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 28.7.13.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 29.9.13 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון.