מדינת ישראל נ' שוויקי(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם עפ"י הודייתו בכתב אישום מתוקן בעבירות לפי הסעיפים 413ב(א) לחוק העונשין 1977-תשל"ז וכן 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל-1970 עבירות מיום 12.10.09.

כעולה מכתב האישום המתוקן, באותו יום בין השעות 16.00-21.40 בכפר קאסם התפרץ אחר למשאית עם מנוף מסוג וולבו מ.ר. 6042661 שוויה 300,000 ₪ בכך שפתח את דלת המשאית באמצעות מפתח מקורי ונכנס לתוכה כדי לבצע גניבה או פשע.

בהמשך, בתחנת דלק קיבל הנאשם את הרכב, ניתק את המערכת המאפשרת המשך מעקב אחר מקום המצאו של הרכב, וגנב את הרכב.

בהמשך נהג ברכב בכביש 444 לכיוון ירושלים דרך צומת גוש עציון במטרה להעבירו לשטחי הרשות עד אשר נעצר בצומת אפרת דרום ע"י שוטרים. בכך גם נהג במשאית ללא ביטוח.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, שופטת

גזר דין

הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ובגניבת רכב, משאית ששוויה 300,000 ₪, ונהיגתה ללא ביטוח.

כעולה מכתב האישום ביום 10.12.09 בשעת אחה"צ נגנבה המשאית תוך שימוש במפתח מקורי. בהמשך הנאשם קיבל את המשאית לרשותו, ניתק את המערכת המאפשרת מעקב אחריה, ונתפס בצומת אפרת דרום ע"י שוטרים כאשר מגמת פניו היתה להעביר את המשאית לשטחי הרשות, ושם כידוע לכולנו היתה היא נעלמת ללא שוב.

עברו של הנאשם נקי. הנאשם הודה ולקח אחריות וזאת בהזדמנות ראשונה שניתנה לו.

המדובר בעבירה חמורה, ועל בתי המשפט להרתיע מפני הישנות עבירות מסוג זה הפוגעות ברכוש הציבור וקניינו וגורמות נזקים כלכליים מתמשכים.

בתיק שבפני למיטב הבנתי מדובר בהתארגנות, והנאשם נרתם לסייע לאחרים העוסקים בגניבת רכבים מסוג זה. במערכות אלו קשה הפיענוח וקשה להגיע לכל המעורבים, כך נמנעת האפשרות לגדוע פעילויות שכאלו באיבן.

אין לשכוח כי לכל המעורבים בגניבות מסוג אלו אינטרס כלכלי משותף שלא מאפשר חשיפה ואיתור מוקדם. דרך כלל מדובר במקצוענים או בכאלו שיש להם מידע מוקדם על הרכבים המיועדים לגניבה.

עתירת התביעה בנסיבות אלו למאסר בפועל, תוך הסתמכות על פסיקה.

עתירת הסניגור שלא להכביד עם הנאשם מעל ומעבר, וזאת תוך הפניה לדוגמאות שם הותלו על נאשמים בין 6-11 חודשי מאסר, וכאשר לא מדובר בגניבה אחת בלבד.

שמעתי את מי שהיה מעבידו לאורך תקופה, שמביע פליאה רבה על הסתבכותו של הנאשם בעבירת רכוש, מה שלא מתאים לנסיון שלו עם אותו נאשם בו נתן אמון לאורך כשנתיים, אמון שלא הופר.

עיינתי בכל פסקי הדין שהוצגו לי, מטבע הדברים מדובר בעבירות חמורות, אין ספק שעל בית המשפט להטיל עונשים מרתיעים.

לקולא יש לקחת בחשבון את ההודיה, את החרטה הנשקפת מדברי הנאשם עצמו, את דברי אביו שלמיטב הבנתי צר לו שבנו במידה זו או אחרת הולך בדרכו, את העובדה שהרכב נתפס והוחזר, את העבר הנקי, וכאשר משקללת אני את כל אלו במגמה להביא לכך שהנאשם יפנים את הפסול שבמעשיו ומנגד יירתע מהמשך ביצוע העבירות – מוצאת אני להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 10.12.09.

כמו כן מוטלים 6 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם תוך 3 שנים מעת שחרורו יחזור ויעבור על העבירות בהן הורשע או יבצע כל עבירת רכוש מכל סוג שהוא.

אינני מוצאת להטיל קנס אך מחייבת לחתום על התחייבות בגובה 10,000 ₪, תנאיה כפי התנאי שהוטל ואם לא תחתם ירצה 7 ימי מאסר.