מדינת ישראל נ' שוהם ואח'

הכרעת דין

1. כתב האישום. כתב האישום נשוא הכרעת דין זו הוגש ביום 4.6.12. הוא מופנה נגד שניים. מר עזרא שוהם, הנאשם 1 (להלן – הנאשם), ואיגוד שמאי הביטוח בישראל (להלן – האיגוד או איגוד שמאי הביטוח. ביחד ייקראו השניים להלן - הנאשמים). איגוד שמאי הביטוח הוא עמותה רשומה, המאגדת שמאים החפצים בכך. במסגרת העמותה, מאוגדים שמאים מענפים שונים, ובהם שמאות רכב, רכוש וחקלאות. בין מטרותיו של האיגוד מצויים קידום והגנה על ענייניהם של שמאים בכלל ושל חבריו, וכן קידום ענייניהם העסקיים של חברי האיגוד. ענף הרכב באיגוד הוא ענף מקצועי, בו חברים שמאים העוסקים בתחום שמאות הרכב. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש הנאשם כיו"ר האיגוד.

2. כתב האישום סב על איגרת (ת/4) שנשלחה על ידי הנאשם מטעם האיגוד, בחודש יולי 2008 או במועד סמוך לכך (להלן – האיגרת). האיגרת הופנתה לחברי ענף הרכב באיגוד. בכתב האישום נטען, כי באיגרת הפנה הנאשם את חברי ועד הענף לחוות דעת מיום 1.7.08 (להלן גם – חוות הדעת) של הכלכלן מר דני ידובסקי (להלן – מר ידובסקי). נטען, כי בחוות הדעת תחשיבים ופירוט בדבר עלות שעת עבודה של שמאי, עלות ממוצעת להפקת חוות דעת שמאי, מספר השעות הנדרש בביצוע עבודת שמאות רכב, ושיטת חישוב שכר הטרחה. עוד נטען, כי באיגרת המליץ הנאשם לחברי ענף הרכב כי יקבעו את שכר טרחתם בהתבסס על הנתונים שפורטו באיגרת, ואשר כללו עלות ממוצעת להפקת חוות דעת שמאי, זמן השקעה ממוצע בהכנת חוות דעת, ועלות שעת עבודה של שמאי רכב. בכתב האישום נטען כי ביום 17.7.08, בהתאם להוראת הנאשם, הופצה האיגרת, בצירוף חוות דעת מר ידובסקי, לשמאי ענף הרכב באיגוד (ת/5).

3. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הפיצו את האיגרת מבלי לקבל אישור, היתר או פטור מאיזה מן הגורמים המוסמכים לכך על פי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים). נטען גם, כי מעשיהם של הנאשמים לא היו פטורים על פי כללי פטור סוג בהתאם לחוק האמור.

4. בכתב האישום נטען, כי במועדים הרלוונטיים לו, היה האיגוד בבחינת "איגוד עסקי". נטען גם, כי במסגרת תפקידו, היה הנאשם מנהל פעיל באיגוד. בהקשר זה נטען, כי הנאשם ניהל את מזכירות האיגוד ואת קשרי החוץ שלו. נטען עוד, כי הנאשם היה אחראי על קידום ענייניהם העסקיים של חברי האיגוד, והיה בסמכותו לאשר הפצת איגרות לחברי האיגוד. כן נטען, כי נוכח תפקידו של הנאשם, סמכותו ואחריותו בניהול ענייני האיגוד, ובנסיבות העניין, יש לראות במעשיו נשוא כתב האישום ובמחשבתו הפלילית, את מעשיו ומחשבתו הפלילית של האיגוד.

5. בכתב האישום נטען, כי במעשים המתוארים הנאשמים המליצו על קו פעולה באשר לשכר הטרחה שעל שמאי הרכב לגבות. נטען עוד, כי קו הפעולה היה עלול למנוע או להפחית את התחרות ביניהם. כן נטען, כי קו הפעולה נגע למחיר שיידרש, שיוצע או שישולם לרווח שיופק. בכך, נטען, היו הנאשמים צד להסדר כובל. זאת, בלא לקבל אישור, היתר זמני או פטור, כנזכר לעיל.

6. כתב האישום מייחס לנאשמים, על יסוד כל האמור, עבירה של צד להסדר כובל לפי סעיף 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, בצירוף סעיפים 5, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(2) ו – 4 לחוק. לגבי האיגוד, מפנה כתב האישום גם לסעיף 23(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין). ביחס לנאשם, נטען לחילופין גם לתחולת הוראת סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים על העניין.

7. מסגרת הדיון. סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים קובע שורה של מעשים המהווים עבירה עליו. העבירה נשוא כתב האישום קבועה בסעיף 47(א)(1). סעיף זה מתייחס למי ש"היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14". המונח "הסדר כובל" מוגדר בסעיף 2 לחוק. סעיף 2(א) קובע, כי הסדר כובל הוא "הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר". סעיף 2(ב) קובע לעניין זה מספר חזקות, אשר נתפרשו בפסיקה כחלוטות, לפיהן יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד ממספר עניינים. בין אלה, מצויים המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם (סעיף 2(ב)(1)); והרווח שיופק (סעיף 2(ב)(2)).

8. להוראות אלה מצטרפת הוראת סעיף 5 לחוק. עניינה של הוראה זו, על פי כותרתה, היא קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי. בסעיף זה נקבע, כי "קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם, יראו כהסדר כובל כאמור בסעיף 2, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל". הוראה זו עומדת במרכז הדיון בהליך שבכותרת. ליחס בינה ובין הוראות סעיף 2 לחוק, עוד נשוב בהרחבה בהמשך.

9. בתשובה לכתב האישום לא כפרו הנאשמים בתיאור האיגוד המצוי בו, בכפוף להבהרה כי האיגוד אינו מאגד את כלל השמאים, כפי שנטען בכתב האישום, כי אם אך את אלה שביקשו להצטרף כחברים, ואשר עמדו בתנאים שהציב בפניהם. הנאשמים אישרו בתשובתם את התיאור של ענף הרכב שבכתב האישום. כן אישרו את תיאור תפקידו של הנאשם באיגוד, כפי שפורט בכתב האישום, ובכלל זה את היותו מנהל פעיל של האיגוד במועדים הרלוונטיים. הנאשמים אישרו בתשובתם גם את הנטען בכתב האישום לעניין הפצת האיגרת נשוא כתב האישום, ולעניין העדרם של אישור, היתר או פטור על פי חוק ההגבלים העסקיים. עם זאת, הם כפרו בנטען בכתב האישום לעניין תוכן האיגרת.

10. עיקר המחלוקות בין הצדדים הן בשאלה האם, כעניין שבעובדה, באיגרת הייתה המלצה של איגוד עסקי לחבריו, לקו פעולה אסור לפי סעיף 5 לחוק ההגבלים העסקיים; האם בהקשר זה ניתן להחיל את החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים; והאם התקיים בנאשם היסוד הנפשי הנדרש ביחס לרכיבים העובדתיים הרלוונטיים הקבועים בדין. לדיון בשאלות אלה, על רקע טענות הצדדים, העדויות שנשמעו והראיות שהוצגו, אפנה עתה.

11. יסוד עובדתי: "קו פעולה שהמליץ איגוד עסקי לפני חבריו". נקודת המוצא לדיון בעניין זה מצויה באיגרת נשוא כתב האישום (ת/4). האיגרת נושאת את הלוגו של האיגוד. היא חתומה על ידי הנאשם, כיו"ר האיגוד. וזו לשונה:

"חברי ענף הרכב היקרים,

בימים אלה הושלמה עבודתו של הכלכלן דני ידובסקי, שמונה בקדנציה הקודמת על ידי הוועדה לאובייקטיביות השמאי שאני הייתי בראשה. במסגרת חוות דעתו היינו אמורים לקבל ניתוח כלכלי לעניין הוצאות הפקת חוות דעת שמאי, כבסיס לשכר טרחה הוגן וראוי שיאפשר להתפרנס בכבוד(.) רצ"ב לעיונכם הניתוח הכלכלי והנתונים שנאספו.

בסיכום הבדיקה ניתן לראות את הנתונים כדלקמן:

עלות ממוצעת להפקת חוות דעת הינה כ – 240 ₪ (ללא מע"מ).

השקעה בחוות דעת, כולל זמן משרד, נסיעות וכיו"ב היא בין 3 ל – 4 שעות.

עלות שעת עבודה של שמאי, לפי נתוני החשב הכללי, היא בין 146 ₪ לבין 250 ₪ (ללא מע"מ) – תלוי בוותק השמאי, רמת מקצועיותו, השכלתו וכיו"ב.

מאחר ואנו כאיגוד, לא יכולים להמליץ, בשלב זה, על שכר טרחה מינימלי, נערכת בדיקה של הנשיאות מול היועצים המשפטיים למציאת הדרכים האפשריות במסגרת החוק לקביעתו (ייתכן והדבר יהיה כרוך בשינוי מבני של האיגוד). בשלב זה אנו בודקים את כל האפשרויות וברגע שיהיו ממצאים, נשמח לעדכן את החברים.

מעבר לכך, אני מציע, שכל שמאי יעשה לעצמו את חשבון הנפש ויתכנן מעין טבלת שכ"ט על בסיס הנתונים שלעיל, בכדי שיוכל להרוויח ולהתפרנס בכבוד.