גזר דין ( בעניינו של נאשם 1 )
כללי
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה שעניינה הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
ברקע כתב האישום עומד ייעוץ מקצועי-זוגי שנתן מר אודי ברגר שעוסק בייעוץ אישי, אסטרולוגיה וקבלה לאמה של הנאשמת 2(להלן: "הנאשמת") ולבן זוגה, אשר בסיומו המליץ הלה לבן הזוג להיפרד מהאם (להלן: "המתלונן"). תוצאות הטיפול הזוגי לא היו לרוחה של הנאשמת אשר חברה לנאשם כדי להצית יחדיו את דירת המתלונן.
בתאריך 5.11.10 התקשרה הנאשמת לבית המתלונן, שוחחה עם בנו וביקשה כי ימסור למתלונן שבכוונתה להגיש תביעה נגדו כדי שישיב לאמה את כספה. באותו מועד, סמוך לאחר מכן, רכש הנאשם ליטר וחצי דלק וביחד עם הנאשמת, השליכו השניים בקבוקי תבערה בוערים לעבר בית המתלונן, בעוד המתלונן ובנו שהו בבית. כתוצאה, פרצה שריפה על מפתן דלת יציאה למרפסת וכן על רצפת המרפסת. המתלונן כיבה את השריפה באמצעות מים ובדירה נותרו סימני פיח ובעירה במספר מקומות וכן נשרף שטיח נצרים.
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון לפיו, הוטל עליה עונש מוסכם של 4 חודשי מאסר בפועל.
על הנאשם
מתסקיר שהתקבל אודות הנאשם, עולה כי הנאשם כבן 29, רווק, החי עם אמו ועובד כאחראי מטבח במסעדה. שירות המבחן הטעים כי ברשותו מידע חלקי בלבד אודות הנאשם, שכן לפגישה הראשונה עם שרות המבחן הגיע באיחור ניכר ולשנייה כלל לא התייצב. עם זאת, הנאשם מוכר לשרות המבחן מחקירה קודמת שביצע אודותיו בשנת 2006.
מהתסקיר עולה כי בהיותו בן 14, התגרשו הורי הנאשם והאב ניתק קשריו עם ילדיו. טרם הגירושין, נהג האב באלימות קשה כלפי הנאשם, אחיו ואמו. יחד עם זאת, גירושי ההורים היוו נקודת משבר עבור הנאשם, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם סובל מרגשות נטישה שלא עובדו. לפני כשנה נפטר האב ממחלת לב.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר אקסטרני. הוא התקשה בלימודיו בשל בעיות של חוסר שקט וריכוז. הנאשם סבל לאורך ילדותו מהתקפי אסטמה חוזרים ונשנים, בגינם אושפז לעיתים. בשל מצבו הרפואי, לא גויס לצבא. לאורך השנים עבד הנאשם בעבודות שונות בתחום המסעדנות ואף עתה, לאחר שחרורו מהמעצר, הינו עובד כאחראי מטבח במסעדה.
ביחס לעבירות שביצע, נטל הנאשם אחריות על המעשה ויחד עם זאת, תלה את הקולר לפתחה של הנאשמת, אשר תחת השפעתה השלילית ביצע את המעשה. בין לבין נפרדו השניים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוקט גישה ילדותית ומטשטשת, הן ביחס לעבירה שביצע והן ביחס להתנהגותו לאורך השנים.
בעבר, צרך הנאשם סמים כחלק מהתמודדותו עם קשייו, ברם לדבריו, נגמל לפני כשנה באופן עצמאי, ללא תוכנית גמילה. שירות המבחן הפנה את הנאשם למסירת שתי בדיקות שתן, אשר רק לאחת מהן ניגש הנאשם והיא נמצאה נקייה.
לאור שיתוף פעולה חלקי בלבד של הנאשם עם שירות המבחן, נמנע השירות מלבוא בהמלצה בעניינו.
טיעוני הצדדים לעונש
על פי ההסדר שהושג בין הצדדים, עתרו באי כוח המאשימה, להשית על הנאשם שנת מאסר אחת לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. עונש זה, לטענתם, יאזן נכונה בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, קרי, גילו הצעיר, הודייתו והעובדה כי זה לו מאסרו הראשון, לבין חומרת העבירה והצורך בענישה מוחשית.
באי כוח המאשימה הוסיפו, כי ככלל, הענישה המקובלת בעבירות הצתה הינה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. כן הטעימו את נסיבות ביצוע העבירה, התכנון שקדם לה והעובדה כי בוצעה בלילה, שעה שהמתלונן ובנו שהו בדירתם. התובעת, עו"ד ענבר, הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם, אשר לחובתו נרשמו ארבע הרשעות קודמות בעבירות סמים (החזקה לצריכה עצמית), פציעה, איומים והיזק לרכוש במזיד ואיומים.
בהתייחסה לעונש שהוטל על הנאשמת, של 4 חודשי מאסר בפועל, טענה ב"כ המאשימה, כי יש להחמיר עם הנאשם, יחסית לנאשמת בהינתן עברה הנקי, גילה הצעיר (אף מהנאשם) ומסכת חייה הקשה – נסיבות שנלקחו בחשבון בהסדר הטיעון שהושג בעניינה. בנסיבות אלו, טענה כי יש להחמיר בעונשו של הנאשם מעבר לעונש שהוטל על הנאשמת.
התובע, עו"ד קלר, הוסיף כי בהתנהלותו מול שירות המבחן, לימד על עצמו הנאשם, שאין הוא מבין עד כמה חמור מעשהו ואין הוא מעוניין לשקם עצמו. די בעובדה שהנאשם נוטל אחריות חלקית בלבד למעשהו.
ב"כ הנאשם, עו"ד שמחוני, עתר מנגד, להסתפק בהטלת עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. הסנגור הטעים כי העבירה בוצעה מתוך קלות דעת ועל רקע סכסוך אליו נקלעה הנאשמת ואחריה נגרר הנאשם. הסנגור הטעים את הנזק הקל לרכוש, שנגרם סופו של יום.
בהיותו ער לעברו הפלילי של הנאשם ולגילו הבוגר, טען הסנגור, כי אין באלו משום עילה להפליה בין הנאשם לנאשמת וכי עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בעבודות שרות שקול לעונשה של הנאשמת, אשר בשל הפרתה את התנאים המגבילים שהוטלו עליה, נעצרה לתקופה בת 4 חודשים. לעניין זה, טען הסנגור, אין נפקא מינא לעובדה שהנאשמת נעדרת עבר פלילי.