מדינת ישראל נ' שדה

הכרעת דין

בכתב האישום יוחסו לנאשמת עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, וכן נהיגה בקלות ראש, על פי סעיפים 62(3), 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בקשר עם סעיפים 38(1) ו- 39(א) לפקודה, ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בבדיקת נשיפה נמדד בגופה של הנאשמת ריכוז אלכוהול של 1000 מיקרוגרם בליטר אויר.

כן, ניטלה מהנאשמת דגימת שתן לשם איתור סמים.

בנוסח המקורי של כתב האישום נטען כי הנאשמת נהגה שעה שבגופה סם מסוכן מסוג קנביס.

בעת שמיעת הראיות, תוקן כתב האישום וסעיף זה נמחק מעובדות כתב האישום.

גרסתה העובדתית של התביעה:

ביום 7.10.12, שעה 23:00, נהגה הנאשמת ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב. שני שוטרים נסעו בניידת אחרי רכבה. בדיקה במסוף העלתה כי לרכב בו נהגה אין רשיון רכב תקף מזה למעלה משנתיים. לפיכך, נדרשה הנאשמת לעצור נסיעתה, ושני השוטרים טיפלו באירוע בשטח.

השוטר רועי סיתאלכיל (להלן- רועי), ניגש לרכבה של הנאשמת, ודרש ממנה להציג רשיונות, אך היא טענה כי אין הם ברשותה בשל גניבת ארנקה. הנאשמת נדרשה להתלוות לרועי לשם אימות פרטיה במסוף המותקן בניידת.

משהסתיים אימות הפרטים והנאשמת שבה לרכבה, ניגש אליה רועי, והריח ריח חזק של אלכוהול. כשנשאלה הנאשמת אם צרכה אלכוהול, השיבה כי צרכה בקבוק בירה בבית חבריה. בהסכמתה, בוצעה בדיקה בנשיפון אשר הצביעה על אינדיקציה לשכרות. לפיכך, הנאשמת עוכבה בגין חשד לנהיגה בשכרות, ונאסר עליה לשתות, לאכול, להקיא או לעשן עד לביצוע בדיקת שכרות. במהלך ההמתנה לבדיקה, נערך תחקור ראשוני וכן בוצעה בדיקת מאפיינים. הנאשמת מסרה כי בשעה 22:00, שתתה בקבוק בירה בנפח של חצי ליטר, בבית חבריה. בשעה 21:00 נטלה כדור נגד כאב שיניים שקיבלה מחברתה, שטיבו אינו ידוע לה. בשעה 15:00 בצהריים אכלה לאחרונה, והסתפקה בטוסט.

בבדיקת המאפיינים, הנאשמת התנדנדה במבחן העמידה, במבחן ההליכה על הקו שוב התנדנדה ואף חרגה מהקו. תוצאות מבחן הבאת אצבע לאף לא סומנו בטופס, ולכן יש לצאת מהנחה כי הנאשמת הצליחה בו. התרשמותו של השוטר הייתה כי הנאשמת נתונה תחת השפעה כבדה של אלכוהול.

הנאשמת הסכימה למסור דגימת נשיפה, וזו בוצעה על ידי השוטר ענאד דאהר, שהינו מפעיל ינשוף מוסמך (להלן-מפעיל הינשוף).הנאשמת נשפה שתי נשיפות תקינות ורציפות, כשפער זניח ביניהן. ריכוז האלכוהול שנמדד בגופה היה 1000 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

לפני האכיפה ועם סיומה, ביצע מפעיל הינשוף, בדיקת כיול יומית ובדיקת נשיפה עצמית, אשר היו תקינות.

עם סיום הליך האכיפה, עיכבו השוטרים את הנאשמת ודרשו ממנה להתלוות אליהם לתחנת המשטרה, הן לצורך זיהויה והן לצורך חקירתה נוכח ריכוז האלכוהול החריג שנמדד בגופה. בכך פעלו על פי הוראת סעיף 67 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו-1996, בה נקבע כדלקמן:

"(ב) שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה:

(1) יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו."

רועי הסיע את הנאשמת ברכבה לתחנת המשטרה. כשהחנה את הרכב, נתנה הנאשמת את הסכמתה לחיפוש ברכב. בחיפוש נמצאו בקבוק בירה פתוח בו רבע מתכולתו, 8 בקבוקי בירה ריקים ו-3 פחיות בירה מעוכות. הנאשמת טענה כי התכוונה להחזיר את הבקבוקים ולקבל פיקדון עבורם.

הנאשמת אף הודתה בפני רועי כי היא מעשנת סמים באופן מזדמן. לדבריה, בשעות הלילה חברתה הכינה לה ג'וינט, אך היא סירבה לעשן.

בעת מילוי דוח העיכוב, כשיוחסה לנאשמת העבירה של נהיגה בשכרות, תגובתה הייתה: "אין לי מה להגיד".