מדינת ישראל נ' שדה

גזר דין

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות לפי חוק התכנון והבניה שיוחסו לו במסגרת שני אישומים שונים. במסגרת האישום הראשון, הורשע הנאשם בעבירה של אי-קיום צו של ביהמ"ש. מדובר באי-קיום צו הריסה שיפוטי שניתן ביום 18.3.08 בבית משפט זה.

במסגרת האישום השני, הורשע הנאשם בביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר וכן בעבירה של אי-קיום צו מינהלי. למעשה מדובר בבניה של קומה נוספת וקירות עץ וגג רעפים על גג הקומה הקיימת, שלגביה ניתן צו הריסה שלא קוים כאמור באישום הראשון.

2.ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם והפנתה לנסיבותיו החמורות של מקרה זה, ובכלל זה להיקף הבניה, לזמן שחלף מאז שהוטל על הנאשם הצו השיפוטי ולמניעיו הכלכליים של הנאשם אשר עמדו, לטענת התובעת, בבסיס ביצוען של העבירות בהן הורשע.

לאור האמור, עותרת התובעת להטלת עונש של מאסר בפועל על הנאשם והטלת קנס כספי משמעותי ואף יומי. התובעת הפנתה בהקשר זה לפסיקת בית המשפט העליון שלפיה מדובר בעבירות המצדיקות, דרך כלל, הטלת עונשים משמעותיים וכבדים.

3.ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנאשם וציין כי הבניה, נשוא האישום השני, נהרסה ע"י הנאשם בסמוך לאחר שניתן הצו המינהלי. עוד צוין כי הנאשם פועל נמרצות לקבלת היתר בניה. ב"כ הנאשם ביקש לקחת בחשבון גם את העובדה שהנאשם הינו אסיר משוקם המקיים קשר עם גורמי הרווחה ברשות המקומית ואת מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם (הוגש מכתב מיום 10.10.11 המצביע על הנחה שניתנה לנאשם בגין תשלום לגן ילדים).

4.הנאשם ביקש להפנות לדברי סנגורו והוסיף כי הוא מקיים שיחות שבועיות עם גורמי הרווחה לטיפול בכעסים, וזאת לאחר ששוחרר ממאסר בן 11 חודשים שריצה בשנת 2008 .

דיון והכרעה

5.עבירה של אי-קיום צו ביהמ"ש הינה עבירה חמורה. חומרתה באה לידי ביטוי לא רק בהתייחס לדיני התכנון והבניה, אלא גם בהיותה יורדת לשורשו של שלטון החוק. דברים אלה יפים גם בקשר לעבירה של אי-קיום צו מינהלי שבה הורשע הנאשם במסגרת האישום השני. ראוי להפנות בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון בר.ע.פ. 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל: "בית משפט זה פסק בעבר כי בעבירות של הפרת צווים שיפוטיים בתחום התכנון והבניה, מן הראוי ככלל להטיל עונשי מאסר בפועל של ממש. זאת, הן נוכח הצורך להיאבק בעבירות של בניה בלתי חוקית, שזה מכבר הוכרו ע"י בית משפט זה כ"מכת מדינה", והן נוכח הפגיעה החמורה בשלטון החוק שנגרמת כתוצאה מהפרתם של צווים שיפוטיים".

6.בענייננו, אין המדובר רק בהפרה של צו שיפוטי, אלא גם במי שהוסיף כאמור לבנות ללא היתר, קומה נוספת לאחר שהוטל נגדו הצו השיפוטי.

7.יודגש, כי אין בדעתי לקבל את טענת הסנגור שלפיה מדובר במי שהיה נאלץ להתגורר ברחוב לולא הבניה נשוא כתב האישום. מדובר במי שבחר לבנות קומה נוספת מעל הקומה שבה גר וטעמיו לכך היו בין היתר כלכליים, כפי שאוזכר על ידי במסגרת הכרעת הדין.

8.רק כדי לא לגדוע את ההליך השיקומי שבו נמצא כעת הנאשם לאחר ששוחרר ממאסר, החלטתי להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. יחד עם זאת, עניין זה יילקח על ידי בחשבון בעת הטלת הקנס.

9.בשים לב להיקף הבניה ולנסיבותיו המחמירות של המקרה שבפניי, כפי שפורט לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם קנס בסך של 75,000 ₪ שישולם ב- 24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.12 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים יביא לפירעון מיידי של כל הסכום.

10.אני גוזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך שנתיים החל מיום 1.3.12 שלא יבצע עבירה שבה הורשע בתיק שבפניי.

11.הנאשם יחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירה שבה הורשע בתיק שבפניי בסך של 50,000 ₪ למשך שנתיים החל מיום 1.3.12.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום ג' חשון תשע"ב, 31/10/2011 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט

קלדנית: אביבית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: