מדינת ישראל נ' שגיא

פסק דין

1.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, המייחס לו תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיפים 380 + 382(ג) בחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). כמו כן, צירף הנאשם ת.פ. 37973-02-13 והודה בכתב האישום המתוקן הנוסף (להלן: "התיק הנוסף") המייחס לו תקיפה סתם – בת זוג, עבירה על סעיף 382(ב) בחוק.

2.מעובדות כתב האישום בתיק העיקרי עולה כי ביום 8.2.13, בישוב אלעד, פגש הנאשם את גב' זהבה שגיא, פרודתו (להלן: "המתלוננת") על מנת שהמתלוננת תמסור לנאשם את בנם המשותף, בן כשנה וחודשיים (להלן: "הקטין") למהלך שישי שבת.

באותן נסיבות, במהלך שיחה שנערכה בין הנאשם למתלוננת, במסגרתה השיבה המתלוננת לנאשם תשובה שלא השביעה את רצונו, אחז הנאשם עם ידיו את צווארה של המתלוננת בחוזקה עד שהתקשתה לנשום.

בהמשך, עת שיחרר הנאשם יד אחת מאחיזתו, אמרה לו המתלוננת כי אינה מפחדת ממנו וכי הוא יכול להכותה כמה שירצה. בתגובה, דחף הנאשם את המתלוננת.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטות בצווארה וסימנים אדומים.

3.על פי עובדות כתב האישום בתיק הנוסף, ביום 23.10.12 בעקבות ויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה בכך שדחף אותה.

4.הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתבי האישום המתוקנים, נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו וחוות דעת הממונה על עבודות השירות. לפי ההסדר, ככל שהתסקיר יהא חיובי במובן של נטילת אחריות, שיתוף פעולה, העדר מסוכנות, עמדת המאשימה תהא להרשעה והשתת עונש מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת, כשהסנגור רשאי לטעון חופשי ויבקש לבחון הימנעות מהרשעה. במידה והתסקיר יהא שלילי, טיעוני הצדדים לעונש יהיו פתוחים.

5.לתיק בית המשפט הוגשו שני תסקירי שירות המבחן.

א.התסקיר הראשון סקר את נסיבות חייו של הנאשם, לא ארחיב בנושא מחמת צנעת הפרט, אך אציין כי הנאשם בן 39, מנהל אורח חיים דתי, גרוש בפעם השלישית ואב לשלושה ילדים, שניים מנישואיו הראשונים, בני 8 ו-13 ותינוק בן שנתיים מנישואיו האחרונים עם המתלוננת. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת מקצוע כחשמלאי. התגייס לצה"ל ושירת שירות מלא כנהג וכשומר מתקנים. לאחר שחרורו מצה"ל החל בלימודי הנדסאי מחשבים מהם נשר לאחר כשנתיים. החליף מקומות עבודה אך שמר על רצף תעסוקתי, בעיקר בתחום המחסנאות ואף תואר על ידי מעסיקו בתקופה האחרונה כעובד מסור ומוערך. הנאשם שיתף את קצין המבחן בהיותו במצוקה כלכלית בשל ההליך המשפטי ונטל תשלום המזונות. לדברי הנאשם, במידה ויוטל עליו מאסר בעבודות שירות יאלץ להפסיק את עבודתו וכך מצבו הכלכלי עלול להמשיך להידרדר.

הנאשם תיאר בפני קצינת המבחן מערכות יחסים זוגיות קודמות לא יציבות, מאופיינות בחוסר אמון, קונפליקטים, מתחים ואף אלימות. באשר למערכת היחסים עם המתלוננת, ציין הנאשם כי הייתה בלתי יציבה, במסגרתה התגלו בשלב מוקדם בעיות משמעותיות של תקשורת ואמון והיא לוותה בפרידות וחזרות תוך כדי מתחים וכעסים בלתי פתורים. קצין המבחן התרשם כי הנאשם מסוגל לזהות כיום, בעקבות התהליך הטיפולי בו מצוי, מצבים בהם נוטה להגיב באלימות וכן מכיר באופן ראשוני בנסיבות העומדות ברקע לכך.

אשר לעבירה נשוא התיק העיקרי, תיאר הנאשם בפני קצין המבחן סכסוך ממושך עם המתלוננת כשברקע מתחים שנוצרו סביב הסדרי הראייה של בנו, כשלתפיסתו, המתלוננת ניסתה למנוע ממנו לראות את הבן. הנאשם נטל אחריות על התנהגותו האלימה באירוע, אם כי נטה לצמצם חומרתה והפגיעה הכלכלית במתלוננת.

במסגרת פיקוח המעצר, השתלב הנאשם בקבוצה ייעודית לעצורי בית בתחום האלימות, הגיע לקבוצה באופן סדיר, ונטל חלק משמעותי והרחיב מודעותו באשר להתנהגותו האלימה. בהמשך השתתף בטיפול ייעודי בתחום האלימות במרכז למניעת אלימות במשפחה. גם לטיפול זה הוא הגיע באופן סדיר, מגלה רצינות ומוטיבציה ממשית לבחון ולעבד את קשייו. ההתרשמות מהנאשם הייתה כי מדובר באדם בעל דפוסים מרצים, נוטה להימנע מקונפליקטים ולצבור כעסים העלולים להתפרץ באופן אלים.

עוד התרשם קצין המבחן כי הנאשם אדם פגוע בשל חוסר היציבות בתא המשפחתי, שחווה בילדותו, בגינם הוא פיתח משקעים שהתבטאו בקשייו בניהול מערכות יחסים זוגיות צבירת כעסים ותסכול אשר באו לידי ביטוי בהתפרצויות זעם.

לא הייתה התרשמות מהנאשם כבעל קווי אישיות שוליים או עברייניים.

אשר לעונש, קצין המבחן המליץ להסתפק בהשתת צו של"צ בהיקף 200 שעות, עפ"י תוכנית שהוכנה עבורו. לעניין הרשעתו של הנאשם, העריך קצין המבחן כי לאור חומרת התנהגותו, הוא אינו עומד בקריטריונים להימנעות מהרשעה וכי חשוב בנסיבות העניין להעביר מסר מרתיע לנאשם, בדמות מאסר על תנאי.

ב.לאחר קבלת התסקיר הראשון, צירף הנאשם תיק נוסף והצדדים ביקשו לקבל תסקיר משלים עבורו, אשר יבחן השתלבותו בהליך הטיפולי.

בתסקיר השני עלתה התרשמות דומה לזו מהתסקיר הראשון, היינו שהנאשם בעל אישיות מרצה, נוטה לצבור כעסים ותסכול שככל הנראה התפרץ בעת ביצוע העבירות. הנאשם שיתף כי הוא ממשיך להגיע למפגשים הטיפוליים באופן סדיר, מפיק ערך ומשמעות לצד רכישת כלים בהתמודדות טובה יותר עם קשייו בתחום האלימות. לעניין התקדמותו של הנאשם בטיפול היא תוארה על ידי הגורמים המטפלים כמדורגת ואיטית.

לעניין התיק הנוסף שצירף, מסר הנאשם כי אינו זוכר כי ביצע את העבירה, אך נוכח המתיחות הרבה באותה תקופה בינו לבין המתלוננת, יכול להניח כי יתכן ודחף אותה.

קצין המבחן שוחח עם המתלוננת שתיארה בפניו את התנהגותו האלימה, הפיזית והמילולית, של הנאשם כלפיה, במהלך הקשר הזוגי. הוא נטה להשפילה ולהנמיכה וכן גילה יחס נוקשה ותוקפני כלפי ילדיה מנישואיה הראשונים. לפני למעלה משנה היא פנתה בבקשה להתגרש מהנאשם אך הוא לא מגיע לדיונים ומכשיל הליך זה. את בנם הוא רואה במסגרת מרכז "קשר", מגיע למפגשים באופן יציב ומשלם מזונות אך לעיתים לא את כל הסכום. המתלוננת הוסיפה כי גם היום היא פוחדת מהנאשם ומהאפשרות שבעתיד יחל להיפגש עם בנם ללא פיקוח גורמים ממסדיים.