מדינת ישראל נ' שביט בטשי

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בתאריך 3.11.12 בשעה 2:10 בלילה,בצומת הרחובות מקווה ישראל והחשמל בת"א, נהגה היא עפ"י הטענה במכונית בהיותה שיכורה בכך שסירבה היא עפ"י הטענה לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר וזאת כעבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיפים 64ד(א) ו-64ב לפקודת התעבורה.

הנאשמת כפרה במיוחס ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

השוטר מר שגיא קונטרוביץ (ע.ת.1) אשר במסגרת עדותו הוגשו: דו"ח ההזמנה לדין וכתב אישום(ת/1) דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/2) דוח עיכוב (ת/3) אישור בדבר נטילת רישיון רכב (ת/4) ואישור בדבר נטילת רישיון נהיגה (ת/5).

השוטרת הגברת בתיה רוקח (ע.ת.2) אשר במסגרת עדותה הוגש מזכר שערכה (ת/6).

מטעם ההגנה העידו העדים הבאים:

הנאשמת עצמה (ע.ה.1)

מר דניאל הרפז (ע.ה.2) אשר במסגרת עדותו הוגש דיסק ובצידו תימלול התוכן המצוי בדיסק , כמומחה אודיו ווידאו . (הדיסק סומן נ/1 וחווה"ד ובה התמלול סומנה נ/2).

בהסכמה הוגש לבקשת ההגנה מסמך פירוט שיחות, גלישה ומסרונים למנוי טלפון נתון מחברת פלאפון (סומן נ/3).

עוד העיד מטעם ההגנה מר בן יעיש אבי (ע.ה.3) אשר העיד על עצמו כי היה בן זוגה של הנאשמת בליל הבילוי במועדון עובר לנהיגתה באירוע דנן.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

מסקנתי בעקבות התרשמותי הישירה מן העדויות ומתן הדעת לראיות ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם כי היא כי דין הנאשמת להרשעה בעבירה שיוחסה לה - נהיגה בשכרות - וזאת לא רק מכח גיבוש יסודות סירוב ליתן דגימה לגילוי אלכוהול בגופה, אלא אף, בנפרד מכך, מכח התנהלותה והתנהגותה.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה מחלוקת כי הנאשמת אכן נהגה ברכב מנועי במקום ציבורי (צומת הרחובות החשמל ומקווה ישראל בת"א).

הסנגור בחר בישיבת ההקראה לפרט את מהות הכפירה ואין למצוא כי כפר בכך ששעת הנהיגה היתה 2:10 עת עוכבה הנאשמת.

הנאשמת גם העידה כי כחצי דקה לפני השעה 2:09:37 נעצרה היא ע"י השוטר. (ראה נא את עדותה של הנאשמת בעמ' 18 שורות 10-16 לפרוטוקול).

חצי דקה לפני השעה 02:09:37 היא השעה 02:09:07.

במילים אחרות, בעוד שהשוטר רשם בדו"ח כי שעת הנהיגה והעיכוב היתה 2:10, טוענת הנאשמת כי שעת הנהיגה והעיכוב היתה 2:09 ועוד מספר שניות.

צר לי, אך בניגוד לעמדת ההגנה בסיכומיה, אינני סבור שעל כך יכולה ההגנה להיבנות בטענה שהשוטר לא דייק ברישום זמנים.