מדינת ישראל נ' שבו

הכרעת דין

הנאשם בפניי נאשם בכך שלא ציית להוראות שוטר שהזדהה על ידי הצגת תעודת מינוי שהורה לו לעצור בצד.

העיד בפניי השוטר שהבחין בנאשם נוסע בפראות ובהגיעו למחסום פתח את חלון רכבו, הציג בפניו תעודת מינוי וביקש שיעצור מיד לאחר המחסום. השוטר כתב מיד דוח ובו פרטי האירוע לרבות תגובת הנאשם.

הנאשם למעשה מודה שהשוטר עמד בסמוך אליו במחסום, שהשוטר ביקש ממנו לעצור בצד, ושהשוטר הציג בפניו תעודה. טענתו של הנאשם אחת היא והיא שהוא לא צריך היה ולא יכול היה לדעת שהמדובר בשוטר.

לעניין זה העיד השוטר כי נסע ברכב לבן עם לוחיות אדומות וכי לבוש היה מדים. מדובר בשעת בוקר מוקדמת, השוטר הוא חייל מג"ב שעובד בגיזרה זו ואין הגיון בטענת הנאשם שהוא היה ללא מדים. מצאתי להעדיף את גירסת השוטר לפיה הוא לבש מדים.

השוטר העיד שהציג תעודה. הנאשם כאמור מאשר עובדה זו. הנאשם אינו חולק על כך שלמרות שהשוטר אמר לו לעצור בצד הוא העדיף לנסוע מהמקום.

די לי בכך על מנת להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. אולם למעלה מן הצורך אתייחס גם ליתר טענותיו של הנאשם.

הנאשם הטיל יהבו בחוסר היכרותו של השוטר את הצומת הבא ואת הרמזורים בו וכן את חוסר הסבירות בכך שהשוטר יכול היה להבחין בו משתולל על הכביש אם לא נסע באותה מהירות שלו. אין בטענות אלה ולא כלום. השוטר היה אמין, עדותו היתה רצופה והעובדה שלא ידע איזה רמזור יש בצומת מסויים אינה מעלה ואינה מורידה.

הנאשם לעומת זאת ניסה להתחכם ולהעלות השערות לעניין היותה של התעודה תעודת ויזה או קופ"ח. משקבעתי כי השוטר לבש מדים הרי שהיה עליו להניח שהתעודה אותה הוא מציג היא תעודת מינוי.

לסיום אתייחס גם להעדרן של עדות מטעם הנאשם. הנאשם התייצב במועד ההקראה ואמר שהגננות שהיו ברכבו היו עדות לאירוע. הוסבר לנאשם כי עליו להביאן לעדות וכי אי הבאתן לעדות תשמש נגדו. כמו כן נמסרה לו הזמנה ביד בה נכתב כי אם מסיבה כלשהי הוא סבור כי עד מטעמו לא יתייצב, עליו לפנות לבית המשפט מבעוד מועד ולבקש את הזמנת העד על ידי המזכירות.

הנאשם לא עשה כן ואין לו להלין אלא על עצמו. כלל ידוע הוא כי משנמנע אדם מלהביא עד אשר יש בו כדי לסייע לו יראו את העד כאילו התייצב והעיד נגדו.

בשולי הדברים אציין כי הוצע לנאשם להיעזר בעו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית אשר נכח באולם והביע נכונות לעשות כן, אולם הוא לא רצה בכך ואין לי אלא להצטער על בחירתו.

נוכח האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת לאחר שהזהרתי עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של אי ציות להוראות שוטר. עברו של הנאשם מכביד מאוד ולחובתו כבר 37 הרשעות קודמות ב 16 שנות נהיגה, יצויין כי בעשר השנים האחרונות צבר 24 הרשעות קודמות. העבירה בה הורשע היא עבירה חמורה אשר יש להחמיר בעונשה שאם לא כן יעשה כל נהג את הטוב בעיניו מתוך הבנה שבסופו של יום גם אם יורשע, ייטיב עימו בית המשפט. הנאשם בפניי נדמה לא הפנים כלל את חומרתה של העבירה וזאת למרות שהודה בכל יסודותיה.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 200 ₪ כל אחד החל מיום 1.8.10.

2.לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של ארבעה חודשים. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתוך שלושים ימים מהיום.

3.לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.