מדינת ישראל נ' שבאנה

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכך שביום 15.4.10 הסיע ברכבו 12 שוהים בלתי חוקיים, ממחסום ליד הכפר חוסאן והיה אמור להסיע את השוהים לכפר קאסם, טייבה וג'לג'וליה, בעבור 150 ש"ח. רכבו של הנאשם מורשה להסיע עד עשרה נוסעים, כך שהנאשם הסיע שני נוסעים מעל המותר.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טעון, אשר כלל תיקונים לכתב האישום והסכמה דיונית לקבלת תסקיר של שירות המבחן.

טעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונשים של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם וביקש כי אמנע מהטלת מאסר ואסתפק בשל"צ, כפי שהמליץ שירות המבחן.

מתחם העונש ההולם

אין צורך להכביר מלים על חומרתה של עבירת הסעת שב"חים. עבירה זו טומנת בחובה סכנות ממשיות לבטחונם של תושבי הארץ. במקרה זה מתקיימות נסיבות מחמירות ממשיות: הנאשם הסיע 12 שב"חים, בעבור תשלום, מהשטחים ללב הארץ. כמו כן, הנאשם סיכן בטיחותם של השב"חים, שכן הסיע 12 נוסעים ברכב אשר נועד להסעת 10 נוסעים בלבד.

לפיכך מתחם העונש ההולם עבירה זו נע בין חודשי מאסר בודדים לשנה וחצי מאסר וקנס כספי.

נסיבותיו האישיות של הנאשם

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 34, נשוי לשתי נשים ואב לילדה הסובלת מנכות על רקע לידה מוקדמת, הנזקקת לעזרתו.

לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות, האחרת בשל החזקת סכין בשנת 2006 והשניה בשל פריצה לרכב משנת 1999.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם קיבל אחריות חלקית בלבד לעבירה בה הורשע, והגרסה אותה הציג בפני שירות המבחן היא גרסה "מרוככת" מאוד של הארוע, כאילו התכוון לתת לשב"חים טרמפ למרחק קצר ולא קיבל כל תמורה בעבור זאת- וזאת בניגוד לעובדות בהן הודה בפני והורשע.

שירות המבחן המליץ להמנע מהטלת מאסר, גם לא בעבודות שירות, על מנת שלא לפגוע בנאשם ומשפחתו פגיעה כלכלית קשה.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים, לא ראיתי כי יש מנוס מהטלת מאסר בפועל.

אל מול נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם עומדת חומרת העבירה אותה ביצע.

אינני מקל ראש במצבו המשפחתי המורכב של הנאשם, הכולל טיפול בילדה נכה. עם זאת, ככל שהעבירה חמורה יותר, משקלם של נתונים אישיים נמוך יותר. לא ראיתי כי נתוניו של הנאשם אמורים לתת לו חסינות מריצוי מאסר. עם זאת, אביא אותם בחשבון בקביעת משך המאסר ולא אמצה עם הנאשם את הדין.

כמו כן, יש בעיני משקל לכך שאין זו מעורבותו הראשונה של הנאשם בפלילים. כפי שציינתי, לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש והחזקת סכין. אעיר, לענין הרשעתו השניה של הנאשם, כי בדיון בפני נטען, כי מדובר בתיק פעוט, של סכין אשר נשכחה ברכבו והנאשם מתוך "קלות דעת" רצה לסיים את התיק. עיון באותו תיק (ת"פ 1823/07, בית משפט השלום בירושלים) מגלה תמונה שונה: הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של גניבה מרכב והחזקת סכין – דוגמה נוספת לחרות שנוטל הנאשם לעצמו בהצגת עובדות שאינן נוחות לו, כפי שעלה אף מהתסקיר.