מדינת ישראל נ' שאש דוד

החלטה

לא מצאתי הצדקה לביטול פסק הדין. הנאשם זומן לדיון ביום 14.5 והגיש בקשת דחיה. לפי בקשתו נדחה הדיון ליום 21.6, מועד בו לא התייצב הנאשם לדיון מאחר ולטענתו לא קיבל זימון. מרגע שהגיש הנאשם בקשת דחייה לדיון הקודם, חובה היה עליו לבדוק את ההחלטה בעניינו, ולא לשבת ולהמתין בחיבוק ידיים לקבלת זימון חדש, ואם לא ידע הנאשם על החלטת הדחייה, הכיצד נטל לעצמו חירות שלא להתייצב לדיון ביום 14.5?

אולם חשוב מכך הוא כי הנאשם אינו מעלה כל טענה לגופו של עניין כנגד העבירה המיוחסת לו, אלא אך טוען כי העונש חמור מדי. כבר נקבע לא אחת כי חומרת העונש אינה עילה לביטול גזר הדין, ולכל היותר להגשת ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

מעבר לכך חזרתי ובדקתי את התיק לגופו ולא מצאתי כי על הנאשם נגזר עונש כבר במיוחד בהתחשב בעבירה המיוחסת לו, נהיגה בלא רשיון תקף ובעברו התעבורתי.

אם מחזיק הנאשם כיום ברשיון נהיגה חובה עליו להפקידו במזכירות באופן מיידי, ובכל מקרה אסורה עליו הנהיגה גם אם אינו מפקיד רשיונו. אם לנאשם אין רשיון תקף, הרי לשם חישוב הפסילה עליו להגיש אישור משרד הרישוי בדבר מצב רשיונו. אם לא יפעל הנאשם כאמור, לא תסתיים הפסילה לעולם.

אף לא מצאתי מקום לקבלת בקשתו החלופית של הנאשם לסיוג הפסילה. אם הנאשם אינו מחזיק ברשיון נהיגה תקף, מובן כי לא ניתן לסייג את הפסילה, שכן בכל מקרה הנהיגה אסורה עליו עד שיחודש רשיונו בידי משרד הרישוי. אם מחזיק הנאשם כיום ברשיון נהיגה תקף, יוכל לחדש בקשתו, לאחר שיפקיד רשיונו במזכירות, והבקשה תיקבע לדיון, אולם יביא בחשבון כי סיוג הפסילה ייעשה במרבית המקרים תוך הארכת תקופת הפסילה, כך שבמקום פסילה מלאה לתקופה של חודשיים כאמור בגזר הדין, תוטל עליו פסילה חלקית לתקופה ארוכה יותר.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: