מדינת ישראל נ' שאמביק(עציר)

גזר דין

רקע

1.ביום 2.10.2013 הורשע הנאשם על-יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים או הפקודה).

2.כתב-האישום המתוקן מחזיק שלושה אישומים. על-פי האישום הראשון, ביום 19.11.2012, בסמוך לשעה 17:36, בתחנת הדלק "פז" הסמוכה לגן סאקר בירושלים, מכר הנאשם לשוטר סמוי (להלן: השוטר), ביחד עם שניים נוספים - רועי יניב ובן מיאלניק (להלן: רועי, בן או האחרים), סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 98.21 גרם ברוטו תמורת 2,350 ₪. זאת, מבלי שהדבר הותר להם בפקודה או בתקנות לפיה, וללא רישיון מאת המנהל. באותן נסיבות, לאחר שהשוטר פנה אל רועי בבקשה כי ישיג עבורו "חצי פלטת חשיש", שוחח רועי עם בן והלה השיב כי אין בעיה להשיג את הסם אך צריך לנסוע אל "הבנאדם" במושב שריגים. מספר דקות לאחר מכן, התקשר בן לרועי והודיע ש"הבנאדם" מגיע למחרת לירושלים "להוריד" סחורה לכמה בחורים ושהוא יפגוש אותם, וכי אותו "בנאדם" לוקח על הנסיעה 200 ₪ כך שעדיף לקחת "אחד שלם". השוטר מסר לרועי שהוא מסכים. ביום 19.11.2012, לאחר תיאום טלפוני, נפגשו השוטר, שני האחרים והנאשם במקום המפגש בתחנת הדלק "פז". השוטר יצא מרכבו, ולפי הנחייתו של רועי ניגש אל רכב הסובארו שעמו הגיע הנאשם. הנאשם פתח את דלת הנהג של רכב הסובארו, והוציא מכיס הדלת של הרכב "סולית חשיש" ומסר אותה לידי השוטר באומרו: "זה נקרא 'דולר', זה הסוג הטוב". השוטר לקח את "סולית החשיש" והכניס אותה לכיס הג'קט שלבש. לאחר מכן, הנאשם הוציא מדלת הרכב עוד "חתיכה" קטנה של חשיש, ואמר לשוטר ש"זה" בשביל בן, ומסר אותה לבן בידו. השוטר חזר והתיישב במושב הנהג ברכבו. הנאשם ניגש לרכבו של השוטר, ואמר לשוטר כי הוא יכול להגיע אליו הביתה. השוטר מסר לנאשם 2,100 ₪ דרך חלון הרכב עבור הסם. בטרם עזב השוטר את תחנת הדלק, אמר הנאשם לשוטר ש"מתי שירצו, שייקחו ממנו". באותו מעמד, שילם השוטר לאחד האחרים (בן) 100 ₪ ובהמשך שילם לאחר הנוסף (רועי) 150 ₪.

על-פי האישום השני, ביום 22.11.2012, בסמוך לשעה 14:00, ברחבת בית החייל בירושלים, מכר הנאשם לשוטר, יחד עם אחד האחרים (בן), סם מסוג חשיש במשקל 96.88 גרם ברוטו, תמורת 2,250 ₪. באותן נסיבות, התקשר השוטר אל בן ושאל האם יש לו "כמו בפעם שעברה". בן השיב כי אין בעיה, והוא כבר בודק עם "הבנאדם" וחוזר אליו. כעבור מספר דקות, התקשר בן אל השוטר והשניים קבעו להיפגש. בהמשך, הגיע השוטר למקום המפגש, שם המתינו לו הנאשם ובן ליד רכבו של הנאשם מסוג סובארו וסימנו לשוטר לבוא אליהם. הנאשם הוביל את השוטר לעבר סימטה סמוכה, וכעבור מספר מטרים הנאשם עצר, הרים אבן שהייתה על האדמה והוציא מתחתיה בד לבן שהכיל שתי "סוליות" חשיש. הנאשם פתח את הבד ואמר לשוטר: "הנה קח לך את השמאלית, היא יותר טובה". השוטר לקח את סולית החשיש ושילם לידי הנאשם 2,100 ₪. הנאשם ספר את הכסף והכניסו לכיסו. הנאשם לקח את הבד עם "הסוליה" שנותרה, החזירה אל מתחת האבן, ואמר לשוטר: "זה מיועד לבן-אדם מרמות שיבוא תיכף לקחת". לאחר מכן, חזרו הנאשם והשוטר כל אחד לרכבו והשוטר מסר לבן 150 ₪.

על-פי האישום השלישי, ביום 28.11.2012 בסמוך לשעה 13:40, בתחנת הדלק "פז" הסמוכה לגן סאקר בירושלים, מכר הנאשם לשוטר, יחד עם אחד האחרים (בן), סם מסוג חשיש במשקל 97.94 גרם ברוטו, תמורת 2,300 ₪. באותן נסיבות, ולאחר תאום טלפוני שנערך יום קודם, שוחחו הנאשם והשוטר בבוקר אותו היום בטלפון. הנאשם אמר לשוטר שכאשר יהיה מוכן, יתקשר אליו ואז ימסור לו מספר טלפון אחר. כשעתיים וחצי לאחר מכן, התקשר הנאשם לשוטר, ביקש ממנו לרשום מספר טלפון ואמר לו להתקשר מתי שהוא רוצה. לאחר תיאום טלפוני נוסף בין בן והנאשם לבין השוטר, נפגשו השלושה בתחנת הדלק. השוטר הגיע ברכבו והבחין בבן שעמד בסמוך לרכבו של הנאשם מסוג סובארו, ואילו הנאשם ישב בתוך הרכב. השוטר עצר את רכבו בסמוך לרכב הסובארו של הנאשם. הנאשם העביר לידי בן את "סולית החשיש". בן הכניס את "סולית החשיש" למכנסיו, ניגש אל רכבו של השוטר, נכנס לתוכו הוציא את "סולית החשיש" ממכנסיו ומסר אותה לשוטר. בהמשך, הנאשם ניגש לרכבו של השוטר וזה האחרון הוציא 2,100 ₪, ספר את השטרות בפני הנאשם ומסרם בידיו. הנאשם אמר לשוטר: "יש לי גם חמסה (סוג סם מסוג חשיש-ד.כ.ל) פה באוטו, אתה רוצה חמסה אני אביא לך?", אך השוטר אמר כי הוא מעדיף את הסם שניתן לו כי הוא "יותר טוב, נחתך יותר מהר". הנאשם אישר. לאחר שהנאשם הלך, מסר השוטר לבן סכום של 200 ₪ עבור העסקה ועזב את המקום.

הנאשם הודה במכלול המעשים האמורים, ובגין כך הורשע בשלוש עבירות של סחר בסמים שיוחסו לו.

השתלשלות העניינים בהליך

3.במועד הרשעת הנאשם לפי הודאתו ביום 2.10.2013, ביקשה המאשימה להכריזו כסוחר סמים. הסנגור בהגינותו לא התנגד לבקשה זו (ראו טיעוניו לפניי ביום 11.11.2013, עמ' 8, ש' 8 לפרוטוקול). לפיכך, ניתנה ביום 2.12.2013 החלטה לפיה הוכרז הנאשם כסוחר סמים בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים.

עוד ביום 2.10.2013, עתרה המאשימה לחלט את רכב הסובארו שמספרו: 32-863-23 המוזכר בעובדות כתב-האישום בהן הודה הנאשם (להלן: הרכב). הצדדים הסכימו לפניי כי הדיון בסוגית החילוט ייערך במקביל לטיעונים לעונש. בדיון שנקבע לטיעונים לעונש ביום 11.11.2013, הודיעה המדינה כי היא עותרת גם לחילוט שני מכשירי הטלפון הנייד שנתפסו ברשות הנאשם, וכן ארגז כלי עבודה שנמצא ברכב. בא-הנאשם התנגד לחילוט. בין לבין, הוגשה בקשה שכותרתה "בקשה לאי חילוט רכב" מטעם הגב' רוקסנה גרין שהינה הבעלים הרשומים של הרכב. בנסיבות אלה, נדחה מועד מתן גזר-הדין, על-מנת לברר תחילה את בקשת החילוט ואת ההתנגדויות לה. זאת, בשים לב להסדר הקבוע בתקנה 4(ג) רישא לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990 (להלן גם: התקנות). דא עקא, הדיון בעניין חילוט הרכב הצריך מספר דחיות של דיונים, תחילה על-מנת לאפשר לגב' גרין להסדיר את ייצוגה, ולאחר מכן על-מנת שעורך-הדין שמונה לה מטעם הסיוע המשפטי יוכל ללמוד את החומר. בנסיבות אלה, הושגה הסכמה דיונית על דעת כל הצדדים, כי הדיון בשאלת חילוט הרכב יתנהל בנפרד, וכי יימסר לנאשם גזר-הדין היום, בטרם הכרעה בבקשת המדינה לחילוט.

טיעוני הצדדים לעונש

4.בא-כוח המאשימה עמד על חומרת המעשים בהם הורשע הנאשם ועל הצורך בענישה מחמירה בגינם. לגישת המאשימה, מתחם העונש ההולם לגבי כל עבירה של סחר בסם מסוכן בנסיבות הנדונות, נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בחלקו הדומיננטי של הנאשם בביצוע עסקאות הסחר בסמים ובהתחשב בעברו הפלילי המכביד של הנאשם, עתרה המאשימה למקם את העונש ברף הגבוה של המתחם הנטען, ולגזור על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל בגין כל עבירה של סחר בסמים, ובסך-הכל 66 חודשי מאסר בפועל בגין שלוש העבירות בגינן הורשע. עוד עתרה המאשימה להטלת מאסר על-תנאי, קנס גבוה, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה של הנאשם ופסילה על-תנאי.

5.מנגד, טען הסנגור למכלול הנסיבות לקולא, ועתר לכך שייקבע כי מתחם העונש ההולם בגין שלוש עבירות הסחר בסמים בגינן הורשע הנאשם, נע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. עוד עתר הסנגור להסתפק ברף הנמוך של המתחם, וכל זאת מנימוקים אליהם אתייחס להלן.

ריבוי עבירות

6.נוכח חומרתו של כל אחד משלושת האישומים בהם הורשע הנאשם, בשים לב למהות העבירות ולכמות הסם שנסחרה, אני סבורה כי כל אישום מהווה אירוע נפרד לצורך קביעת מתחם ענישה הולמת, וזאת בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק). יחד עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בשלוש עסקאות של סחר בסמים שבוצעו מול אותו סוכן משטרתי, לגבי אותו סוג סם, תוך מעורבות של אותם אנשים, בכמויות דומות ותמורת סכומי כסף דומים, והכל בתוך פרק-זמן של כעשרה ימים בחודש נובמבר 2012, אני סבורה כי ראוי לגזור עונש כולל בגין כל שלושת האישומים כאמור בסעיף 40יג(ב) לחוק.

מתחמי העונש ההולם

7.בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחמי הענישה ההולמת בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

8.רבות נכתב בפסיקת בתי-המשפט על עבירת הסחר בסם מסוכן ועל הערכים החברתיים המונחים בבסיסה. בקצרה ייאמר כי תכליתה של עבירה זו הינה הגנה על חוסנה של החברה מפני הפגיעות הנגרמות עקב שימוש בסמים, הן לאוכלוסיית המשתמשים עצמם והן לציבור בכללותו. בתי-המשפט עמדו פעם אחר פעם בפסיקותיהם על ההכרח להיאבק בנגע הסמים, וזאת בין היתר על-ידי השתת ענישה מחמירה על הנוטלים חלק במערך הפצת הסמים ובכך הופכים את הסמים לזמינים ולנגישים, והכל לצורך עשיית רווח כספי.

9.כאשר עסקינן בעבירות של סחר בסמים, הרי בעת בחינת נסיבות ביצוע העבירה, יש לתת את הדעת, בין היתר, לנסיבות הבאות: סוג הסם; כמותו והתמורה הכספית שניתנה בעדו; מספר העסקאות בהן מדובר; התכנון שקדם להן; חלקו של הנאשם בביצוע העסקה; זהות הקונה ונסיבות הרכישה; וכן הנזק שנגרם ו/או צפוי היה להיגרם בגין העבירות הנדונות.

במקרה דנן, היה הנאשם שותף פעיל ודומיננטי בשלוש עסקאות של סחר בסם מסוכן. מחד גיסא, העסקאות בוצעו מול אותו סוכן משטרתי, אשר פנה באמצעות אחרים לנאשם ויזם את העסקאות. כל שלוש העסקאות נגעו לסם מסוג חשיש שאינו נחשב מהסמים "הקשים". מאידך גיסא, הנאשם היה נכון לספק לשוטר הסמוי את הסמים כל אימת שהתבקש לכך בעזרת מתווכים, תוך תיאום מוקדם ובחלוף זמן קצר יחסית. הדבר מעיד הן על תכנון מוקדם, הן על נגישותו של הנאשם לסמים, והן על מעורבותו הפעילה בעולם הסחר בסמים. בכל אחת מהעסקאות סיפק הנאשם לשוטר סמים בכמות משמעותית (כמאה גרם ברוטו בכל פעם), תמורת סכומי כסף משמעותיים (מעל 2,000 ₪ בכל פעם), והכל עבור בצע-כסף.