מדינת ישראל נ' שאוב

החלטה

הנאשם שבפני הורשע עפ"י הודאתו בת.פ. 3531-08-09 וכן בת.פ. 19426-06-09 אותו צרף.

בפני בקשת הסנגור כי אורה על ביטול הרשעתו של הנאשם וזאת, בהתאם לסעיף 192 א' לחוק סדר הדין הפלילי.

כתב האישום נשוא ת.פ. 19426-06-09 ייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

עפ"י כתב אישום זה, בתאריך 1.8.08 בתחנת המשטרה לאחר שעוכב הנאשם ובהמשך שוחרר על ידי קצין משטרה תקף הוא פקח שטור משולב אשר סייע לשוטר במילוי תפקידו, באופן שהשליך עליו כיסא שפגע ברגלו וכן דחפו.

בהמשך, איים על השוטרים שיפגע בפרנסתם ויעליל עליהם כי היכוהו.

משהשתולל והשוטרים בקשו להשתלט עליו, התנגד לכך ואף העליב את השוטרים והפקח בכנותו אותם בכינויי גנאי מעליבים.

לא חלפו להם שבועיים ובתאריך 16.8.08 ביצע המיוחס לו בת.פ. 3531-08-09 דהיינו, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים.

עפ"י אותו כתב אישום, נראה הנאשם לפנות בוקר, כשהוא ישוב על מדרכה, אוחז בידו שבר זכוכית, בוכה ופוצע ידו באמצעות שבר הזכוכית.

משהגיעו שוטרים למקום והבחינו בו ובמצבו, פתח הנאשם בריצה כלפי אחד השוטרים שלא היה לבוש במדי משטרה תוך שהוא אוחז בידו שבר הזכוכית.

השוטר הזדהה בפניו ובקשו לחדול ממעשיו והתנהגותו, אך הנאשם לא נרגע והמשיך בריצה אל השוטר, השוטר ריסס עליו גז פלפל, כדי להרתיעו.

בהמשך, סרב הנאשם לקבל טיפול כלשהו, להזדהות או להתפנות והמשיך להשתולל ועשה כן גם משהודיע לו קצין משטרה שהוא מעוכב.

כאמור, מבקש הסנגור כי אבטל הרשעתו של הנאשם – הרשעה אשר באה בהמשך להודייתו בפני.

טען הסנגור, כי המדובר במי אשר אין לו הרשעות קודמות ואשר מתפקד כיום כחייל בצורה מיטבית ומעוניין לערוך שינוי בחייו.

לחיזוק דבריו העיד את מפקדו אשר נשא דברי שבח על הנאשם ועל התנהגותו כחייל, כן הגיש המסמך א' אשר אף הוא חוו"ד חיובית של מפקד קודם של הנאשם בצבא.

ציין ב"כ הנאשם, כי הותרת הרשעתו של הנאשם על כנה, תפגע בעתידו ובתעסוקתו העתידית.

הוריתי על קבלת תסקיר שרות מבחן והוגש לי תסקיר, ארוך, מפורט וממצה אשר מפרט מסכת חייו הלא קלים של הנאשם, אשר גדל במשפחה בעייתית ומגיל צעיר סבל מקשיים התפתחותיים ולימודיים שלהם היתה השפעה על מישורי חייו השונים ובמשפחה בעייתית.

שרות המבחן ממליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם נוכח גילו הצעיר, העדר הרשעות קודמות ומוכנותו להשתלב בתהליך טיפולי ומתוך מגמה לאפשר לו התפתחות תקינה ולא לפגוע בהשתלבותו בתעסוקה בעתיד.

המאשימה מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם נוכח מהות מעשיו והיותם חוזרים.

שקלתי מכלול נסיבות העניין והגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום והצדקה לביטול הרשעתו של הנאשם.