מדינת ישראל נ' רייז(אסיר)

נוכחים:

פרוטוקול

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המכיל שני אישומים והמייחס למשיב עבירות איומים בשני האישומים.

ברקע לעובדות כתב האישום נטען בין השאר, כי הנאשם שהה במשמורת חוקית בבית המאסר איילון.

נטען כי הגב' דקלה חימי (להלן: "המתלוננת 1") והגב' שירלי סולומון (להלן: "המתלוננת 2") הינן עובדות סוציאליות בבית המאסר.

בעובדות האישום הראשון:

"1.נטען כי בתאריך 1.8.10, בשעה שאינה ידועה למאשימה, במהלך שיחה טיפולית שנערכה לנאשם על ידי המתלוננת 1, אמר לה הנאשם כי הוא מבטיח שכשהוא ישתחרר אם הוא לא יקבל את הבת בחזרה הוא יתאבד אבל לא לפני שהוא ייקח כמה אנשים איתו לקבר ואם הוא לא יצליח להתאבד ויתפסו אותו הוא ידע שהוא חוזר לכלא כמו גבר עם כמה מאסרי עולם ולא כמו כל ההומואים שיושבים על מאסר עולם אחד.

2.נטען כי בתאריך 29.7.10, בשעה שאינה ידועה למאשימה, במסגרת פגישה טיפולית שנערכה לנאשם עם המתלוננת 1 אמר הנאשם למתלוננת 1 כי הוא מבטיח לה שהוא יעשה סערה בארץ והשם שלו יהיה בכל העיתונים ושכולם ידעו מי זה לורנס נריה ושהוא ילמד את מרים בן אתר [צריך להיות בן עטר – ע.כ.] שזאת הפקידת סעד שלקחה את ביתו לקח ושהיא תבין את הטעויות שהיא עשתה... גם אם זה יעלה בחיי אדם ושמחלת הסרטן לא תכניע אותו בדרך להשיג את המטרה שלו."

בעובדות האישום השני:

"1. נטען כי בתאריך 9.5.10, בשעה שאינה ידועה למאשימה, במהלך שיחה טיפולית שנערכה לנאשם על ידי המתלוננת 2 אמר לה הנאשם שלא יגידו שהוא לא הזהיר ולא אמר שהוא ירצח את מרים בן עטר שהיא פקידת הסעד שטיפלה בהוצאת הבת שלו, ושהוא ילמד את בתו לירוק על מרים כשישתחרר.

2. נטען כי בתאריך 12.5.10, בשעה שאינה ידועה למאשימה, במסגרת שיחה טיפולית עם המתלוננת 2 אמר לה הנאשם שלא יגידו שהוא לא הזהיר כשהוא ישתחרר הוא יעשה משהו גדול וייקח עוד אנשים איתו, ושכולם ידעו מי זה נוריה לורנס ושלא תדאג כי הוא את המאסר עולם שלו ישב עליה."

עם הגשת כתב האישום, המאשימה הגישה בקשה בה עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בגין ההליכים נשוא כתב האישום דלעיל וכן הגישה בקשה לחידוש הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרת תיק מ"ת 21146-02-10, בו ניתנה החלטה לעניין הראיות לכאורה ע"י כב' השופט (בדימוס) נקדימון ביום 28.3.10, במסגרתה קבע כב' ביהמ"ש כי קיימות ראיות לכאורה, עם זאת קבע כי המשיב ישאר בסטטוס של אסיר בכפוף למגבלות שנקבעו בהחלטת כב' ביהמ"ש, והמבקשת תהא רשאית לפנות בבקשה מתאימה אם ככל שיהיה צורך והמשיב לא יטען לשיהוי.

המבקשת בבקשתה ציינה בין השאר כי למבקשת ראיות לכאורה וקיים חשש סביר ביותר שאי מעצרו של המשיב יביא לפגיעה בבטחון הציבור בכלל ובבטחון פקידת הסעד בן עטר בפרט.

המבקשת ציינה כי מסוכנותו של המשיב זועקת לשמים, וכי עסקינן במשיב שמשמיע איומיו הקשים בעודו נתון במשמורת חוקית, בין היתר בשל מאסר שנגזר עליו בעקבות איומים על אותה פקידת סעד.

המבקשת ציינה כי מתוכן האיומים ניתן ללמוד כי למשיב למעשה לא נותר מה להפסיד וכי הוא מתעתד עם שחרורו ממאסרו לפגוע בצורה אנושה בפקידת הסעד ובחיי אחרים חרף שידרש לשלם מחיר גבוה לרבות מספר מאסרי עולם.

המבקשת ציינה את עברו הפלילי של המשיב הכולל 16 הרשעות קודמות בעשרות עבירות לרבות הצתה ואיומים.

כמו גם ציינה שריצה תקופות מאסר ארוכות שלא הרתיעוהו. עוד ציינה שלחובתו ששה תיקים פתוחים לרבות ת.פ. 21123-02-10, שעניינו הטרדה באמצעות מכשיר בזק מבית הסוהר, איומים על אותה פקידת סעד וכן העלבתה.

במהלך הדיון ב"כ המבקשת הציג את כתבי האישום בתיקים הפתוחים וכן את כתב האישום בגינו מרצה המשיב את עונש המאסר, בנוסף הציגה את התיקים הפתוחים בגינם מתנהלים הדיונים בבית המשפט ברמלה וכן את תיק החקירה נשוא כתב האישום שלפני.

ב"כ התביעה הפנה לכך שפסק הדין שניתן בערעור ע"י כב' ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו, ניתן ביום 28.12.10, וכתב האישום התייחס גם לאיומים כלפי אותה עו"ס.

ב"כ התביעה הפנה לחומר מודיעיני ממנו נלמדת לכאורה מסוכנות הנאשם. ב"כ המאשימה טען שבמקרה הנדון האינטרס הציבורי הוא שהמשיב ישהה מאחורי סורג ובריח על מנת לאיין את מסוכנותו.