מדינת ישראל נ' רייבי(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב-אישום המייחס לו שישה אישומים ובהם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 (סייפא) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ועיכוב דרכון לפי סעיף376א לחוק הנ"ל, כמפורט ביחס לכל אישום ואישום.

בכתב-האישום נטען, כי המשיב הציג מצג מרמה כלפי עובדים זרים, שלפיו ביכולתו לסייע להם בענייניהם השונים, כגון שביכולתו לסייע בשחרורם או בשחרור קרוביהם מבתי-הכלא ובתמורה לכך קיבל מהם כ – 90,000 ₪ במרמה, כאשר במספר מקרים נטל מהם שלא כדין את דרכוניהם.

עניינה של החלטה זו בשאלה הראשונית והיא האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

כלל ידוע הוא שבית-המשפט הדן בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בוחן את הפוטנציאל הראייתי הקיים להרשעת הנאשם. הבחינה אינה שוקלת סתירות, פרכות ותמיהות, אלא אם כן, קיימות כאלה בחומר הראיות הלכאורי, באופן בולט וברור שאינו ניתן ליישוב. עוד ניתן לומר, כי בית-המשפט אינו שוקל מחדלי חקירה, אלא אם כן הללו יורדים לשורשו של עניין. בית-המשפט אינו רשאי, גם בשלב זה של הדיון, להביא בחשבון ראיות בלתי קבילות ובכללן זה עדות מפי השמועה. בעניין זה ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נגד מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 133: בש"פ 3171/13 אדינייב נגד מדינת ישראל (9.5.13): בש"פ 635/13 מגידיש נגד מדינת ישראל (25.2.13): בש"פ 6742/11 אל מכאווי נגד מדינת ישראל (26.9.11): בש"פ 1907/12 אבו מנה נגד מדינת ישראל (13.3.12): בש"פ 2607/10 פניאן נגד מדינת ישראל (18.4.10) ועוד.

כאשר אני חמוש בהלכות בית-המשפט העליון אגש לדיון בחומר הראיות הקיים בתיק זה.

עיון בחומר הראיות מלמד כי הוא בנוי, בין השאר, מן הראיות הבאות:

האישום הראשון:

הודעתה של אויצ'אי דונסומפו, נתינה זרה, מתאריך 14.12.12, אשר תורגמה מהשפה התאית, המגוללת את עובדות האישום הראשון.

אפנה בעניין זה לעמוד 1 שורה 5 והלאה:

"בחודש אוקטובר השנה הייתי בכלא רמלה בגלל שהאשרה שלי פגה...החבר שלי סימסה דיבר עם רפי כדי שרפי יעזור לי לצאת מהכלא. רפי ביקש 20,000 ₪ בתמורה. רפי לא אמר לסימסה כיצד יעזור לי לצאת מהכלא. כשנכנסתי לכלא היה ברשותי 40,000 ₪. רפי שלח חבר לכלא שיגבה ממני 10,000 ₪ ואת 10,000 ₪ הנוספים סימסה שילם בבית של רפי"

את הכסף שילמה לרפי "בחדר מבקרים ואף אחד לא ראה" (שורה 20).

רפי לא הצליח לסייע לה לצאת מן הכלא (שורה 22).

סימסה ביקש שרפי ישיב לו את כספה אך הוא לא עשה כן (שורה 24).

להשלמת התמונה ראו הודעתה מתאריך 14.6.13:

"החבר של רפי ביקש ממני בהתחלה 40,000 ₪. זה היה עבור שחרורי מהכלא, רפי לא אמר לי איך הוא ישחרר אותי במדויק. לפני שהחבר של רפי נכנס ל"גבעון" רפי דיבר איתי בטלפון באותו היום ואמר לי שישחרר אותי על ידי אח שלו שעובד במשטרה בתוך "גבעון". רפי בשיחת הטלפון ביקש ממני 40,000 ₪ עבור שחרורי מהכלא ואני לא הסכמתי. אמרתי לרפי שאני מוכנה לשלם לו 20,000 ₪ בשיחת הטלפון. לאחר השיחה עם רפי אני התקשרתי לחבר שלי בשם סומסק וביקשתי שיביא לרפי 10,000 ₪. אני התקשרתי לחבר שלי סומסק פעם נוספת אחרי חצי שעה בערך ושאלתי אותו האם העביר לרפי את הכסף וסומסק אמר לי שהוא שילם לרפי 10,000 ₪".

הודעתו של טארטפ סיסומבון, נתין זר, מתאריך 19.12.12:

בן זוגה של המתלוננת.

בעת שהמתלוננת הייתה עצורה, היא סיפרה לו "שבחור בשם רפי יכול לעזור לה לצאת מהכלא ובתמורה לכך היא צריכה לשלם לו 20,000 ₪. אני יודע שרפי לקח מאויצאי את הדרכון ולא החזיר לה...אני זוכר שהחבר של רפי לקח ממנה 10,000 ₪ וחבר של אוייצי ממושב שובה שילם 10,000 ₪ לרפי".