מדינת ישראל נ' רייבי(עציר)

החלטה

מבוקש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות ניסיון לאספקת סם ותיווך.

בכתב האישום נטען כי ביום 02.01.10 פנתה סוכנת סמויה אל המשיב, שהינו בעל בית קפה בנתיבות, וביקשה ממנו להשיג עבורה סם מסוג חשיש. באותו מעמד, הציע הנאשם לסוכנת פיסת חשיש כאשר הסוכנת סירבה לקחת את הסם ללא תשלום והנאשם אמר שאין צורך שתשלם לו. בהמשך, פנתה הסוכנת אל הנאשם וביקשה את עזרתו באיתור אדם שיכול לספק לה סם והנאשם הפנה אותה לאדם בשם ניר אסייג אשר בהמשך סייע לה לרכוש סם.

בשלב זה, טרם נשמע טיעון לראיות לכאורה, אם כי מדברי ב"כ הנאשם עולה כי למעשה אין לו טענות של ממש בעניין הראיות לכאורה, שכן הוא מודע לכך שהסוכנת פירטה בהודעתה את הנטען בכתב האישום.

ב"כ המבקשת התנגד לעצם הדיון באפשרות שחרור טרם קבלת תשובה לראיות לכאורה. לעניין זה, כבר נקבע בבית המשפט המחוזי הנכבד מפי כב' השופט שפסר, כי ניתן לדון באפשרות שחרור גם לפני מתן תשובה לראיות לכאורה ונדמה כי הדבר נגזר באופן טבעי מסמכות בית המשפט לעצור עד החלטה אחרת, שכן ברי כי אם רשאי בית משפט לעצור עד החלטה אחרת, ודאי שרשאי לנקוט אמצעים חמורים פחות כלפי נאשם.

נראה גם על פני הדברים כי אכן יש ראיות לכאורה לביסוס האישום שהרי בשלב זה של הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, די בעדות הסוכנת "לשמש ראיה לכאורית מספקת..." וראה ב"ש (באר שבע) 21458/06 בלייש נגד מדינת ישראל.

עילת המעצר עולה מאליה נוכח חומרת המעשים המיוחסים למשיב.

לחובת המשיב הרשעות קודמות אם כי לא בעבירות סמים. נדמה כי אין מדובר בעבר מכביד במיוחד, היות שהרשעה אחת משנת 2007 מתייחסת לעבירות רכוש משנת 2002 וההרשעה הקודמת משנת 2004 מתייחסת לעבירת תגרה משנת 2001.

בעבירות תיווך ואספקת סם, יש בדרך כלל להורות על מעצר של נאשם על מנת לפגוע בשרשרת הפצת הסם. נדמה כי עניינו של המשיב שונה וחריג ונכון יהיה להורות על שחרורו לחלופה שהוצעה.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם איננו אדם העוסק בפרנסתו בסחר בסם ואיננו מעורב בעסקי סמים בדרך כלל. מדובר באירוע במסגרתו הנאשם הציע פעם אחת לחלוק כמות קטנה של סם עם אישה שפנתה אליו בעניין זה, והתיווך שבא בהמשך מסתכם במתן מספר טלפון של מתווך אחר לסוכנת.

נדמה כי מידת המסוכנות העולה מן המעשים האמורים מוגבלת ואיננה מחייבת מעצרו של המשיב, וכי ניתן יהיה למנוע את מסוכנותו הלכאורית בהמשך בחלופה הולמת.

החלופה שהוצגה אמנם ממוקמת בבית המשיב, אך מוצע שיעמוד בפיקוח שלושה מפקחים, אמו, אחיו ורעייתו במהלך כל שעות היממה.

הרושם כי שלושת הערבים מבינים היטב את חומרת המעשים המיוחסים למשיב וכל אחד בדרכו הביע זעזוע מהעניין.

האח אף הביע בושה רבה נוכח המיוחס למשיב והכתם שהדבר מטיל על המשפחה.

נדמה כי גם ב"כ המבקשת לא מצא דופי ממשי בערבים המוצעים ואף נמנע מלחקור את האח ואת רעייתו של המשיב.

נראה כי ניתן לתת אמון בערבים המוצעים, וניתן לסמוך עליהם בעניין ביצוע משימת הפיקוח וכאמור המדובר בתנאי מעצר בית מלא אשר יגבילו את הקשר של המשיב עם עבריינים ועם משתמשים פוטנציאליים בסם.

לפיכך, אני מורה כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בביתו ברח' שבטי ישראל 1 נתיבות ויעמוד בכל עת בפיקוח אמו, הגב' לאה רייבי, אחיו – מר אביתר רייבי או רעייתו, הגב' מרווה רייבי.

נאסר על המשיב לצאת ממקום מעצר הבית, למעט לצורך קבלת טיפול רפואי או התייצבות בבית המשפט כאשר אם יבקש לצאת לטיפול רפואי, עליו להודיע קודם לכן טלפונית לקצין משטרת נתיבות ובכל מקרה ייצא בליווי צמוד של אחד הערבים.

להבטחת תנאי השחרור, תיחתמנה ערבות עצמית וערבויות צד ג' של כל אחד מן הערבים ע"ס 10,000 ₪ כל אחת ויופקד סך של 10,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.