מדינת ישראל נ' רחמני

הכרעת דין

הנאשם זכאי בדין.

1.נגד הנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס המייחסת לו עבירה של אי ציות לתמרור 302 בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה.

2.מטעם המאשימה העיד עורך הדוח מר חבה. באמצעות ע"ת זה הוגש הדוח (ת/1). מעיון בת/1 עולה כי ע"ת עמד ברחוב חברון 27 בני ברק וצפה לעבר תמרור 302 שהוצב בימין הדרך, מרחק 15 מ' לערך ממקום עמידת ע"ת. לדבריו, הוא הבחין בנאשם כשהוא מגיע בנסיעה רצופה מרחוב מקובר ופונה ימינה לרחוב חברון מבלי לעצור. לאחר שהוסברה לנאשם מהות העבירה המיוחסת לו השיב הנאשם ".. אני גר כאן ואתה עומד במקום שאין לך שדה ראייה".

3.הנאשם העיד כי סמוך לאחר קבלת הדוח הגיע למקום וצילם תמונות [נ/2, נ/3]. ע"ת אישר כי נ/3 צולמה "מהמקום בו אכפתי" [ עמ. 4 שו' 1-2]. ע"ת ציין עם זאת כי אינו יודע מתי צולמה התמונה "כך שייתכן שהעצים שרואים בתמונה לא היו באותו מועד" [ הדגשה הוספה].. העובדה שע"ת לא היה נחרץ לגבי קיום הצמחייה במועד העבירה בשילוב טענת הנאשם בנוגע לסמיכות בין מועד העבירה לכאורה למועד צילום נ/2, נ/3 מביאים אותי לקבל את עמדת ההגנה בנקודה זו ולקבוע כי התמונות אכן צולמו בסמיכות למועד האירוע.

4.מעיון בנ/3 עולה כי המרחק – כפי שראה ע"ת – בין קצה גבול הצמחייה לקו העצירה הוא מרחק קצר למדי. הנאשם טען בפרשת ההגנה כי עצר את רכבו לפני קו העצירה [ עמ. 5 ש' 24-25]. גרסה זו לא נסתרה. ע"ת ציין בחקירה נגדית כי ראה את הנאשם מגיע לצומת בנסיעה שוטפת היינו מבלי לעצור לפני קו העצירה. סבורני כי בהינתן מרחק קצר בין קצה קו הצמחייה – הוא המקום ממנו יכול היה ע"ת לראות לראשונה את רכבו של הנאשם – ובהינתן גרסת הנאשם כי עצר רכבו לפני קו העצירה אני סבור כי עלה בידי ההגנה לספק הסבר חלופי סביר למחזה שראה ע"ת שאינו מהווה עבירה. הווה אומר: הנאשם עצר את רכבו לפני קו העצירה אך בהיות הרכב מוסתר על ידי הצמחייה במקום באופן שלא עלה בידי ע"ת להבחין בו עוצר. לאחר מכן המשיך הנאשם בנסיעה רצופה ופנה ימינה בצומת. יודגש כי ע"ת לא ציין היכן הבחין ברכב לראשונה אלא ציין רק כי ראה אותו נכנס לצומת בנסיעה שוטפת כך שגם לשיטת ע"ת לא ניתן לשלול את ההסבר שסיפקה ההגנה. הסבר זה שולל את פליליות התנהגותו של הנאשם.

5.ער אני לכך שבדברי הנהג בדוח לא נרשם כי הנהג עצר את רכבו. יחד עם זאת, ספק בעיני אם מה שנרשם מפיו הנאשם לכאורה הוא שיקוף מלא של הדברים שנאמרו לע"ת ואסביר: הנאשם ציין בין היתר בדבריו לע"ת כי ע"ת עמד במקום שאין לו ממנו שדה ראיה. אין הסבר סביר לדברים אלה אלא אם תאמר כי הנאשם טוען כי לא ביצע את העבירה. בנסיבות אלה, אין לייחס משקל רב להעדר גרסה מפורשת בעניין זה בדברי הנהג בדוח.

לאור כל האמור מצאתי לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד , 23 מרץ 2014, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: