מדינת ישראל נ' רחמים

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 1.7.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 28.6.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר כפיר חולי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 1.7.11, בסמוך לשעה 15:10, נהג הנאשם באופנוע בתל אביב, ברחוב השלושה, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו לצומת עם רחוב יגאל אלון, נצפה על ידי העד כאשר אינו מציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא עברתי באור אדום".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך נכנס לצומת באור ירוק ברמזור. לטענתו, העד רשם לו את הדו"ח, כיוון שנאלץ לפנות בצומת בקשת רחבה, בשל קטנוע שהתקדם אל מעבר לקו העצירה והפריע למסלול נסיעתו של הנאשם. כמו כן, טען הנאשם כי שוטר נוסף שהיה ברכב עם העד, אמר לעד שיניח לנאשם.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עד התביעה עובדות מהותיות כגון: מיקומו בצומת בעת שהבחין בעבירה, מיקום רכב הנאשם ביחס לקו העצירה, מעבר החציה או הרמזור הקרוב, בעת שהאור ברמזור בכיוונו התחלף לאדום.

בהיעדרן, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: