מדינת ישראל נ' רחמים(אחר/נוסף)

גזר דין

מעשי הנאשם נושא הרשעתו

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק הנ"ל.

על פי האמור בכתב האישום, ביום 3.4.13, בסמוך לשעה 18:00, ברחוב בוסל בנתניה (להלן: "הרחוב"), נסעה ברכבה הגב' עליזה תמם, ילידת 1938 (להלן: "המתלוננת"). באותה העת חנה רכבו של הנאשם על המדרכה והנאשם עמד לצדו. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיזיז את רכבו מהמדרכה ומשנענתה על ידו בגסות, יצאה מרכבה וצילמה את הנאשם ואת רכבו החונה על המדרכה.

למחרת היום, במהלך מסיבת יום הולדת של חברו של הנאשם, ד.מ., יליד 4.4.97 (להלן: "האחר"), סיפר לו הנאשם על אירועי ליל אמש והשניים קשרו להצית את רכבה של המתלוננת. לצורך מימוש הקשר וקידומו, הצטיידו הנאשם והאחר בבקבוק פלסטיק מלא דלק ונסעו לרחוב מגוריה של המתלוננת.

בליל 5.4.13, בסמוך לשעה 03:22, שפך האחר דלק לכל אורך גג רכבה של המתלוננת והנאשם הצית את הרכב, שנגרמו לו נזקים רבים.

תסקיר שירות המבחן

3.מתסקיר המבחן עולה כי הנאשם הוא רביעי מבין שבעה ילדים, לחלקם מעורבות בפלילים. אביו נפטר בהיותו בן 41, בעקבות מחלת לב קשה וממושכת. הנאשם תיאר את אביו כדמות משמעותית במערך המשפחתי וסיפר על קשר קרוב וחם איתו. לדבריו, אביו הותיר אחריו חובות כבדים והמשפחה נתונה במצוקה כלכלית קשה. קצינת המבחן התרשמה כי משפחתו של הנאשם אינה מהווה גורם מציב גבולות עבורו, כשגם שניים מאחיו מעורבים בפלילים.

הנאשם גילה מגיל צעיר בעיות משמעת והתנהגות, בגינן התקשה בלימודיו ונדד בין מסגרות חינוכיות שונות. בשנת 2009 הוחלט על סיום לימודיו של הנאשם בביה"ס הטכנולוגי, לאחר שהטיל פחד ואימה על נערי בית הספר והפעיל אותם לבצע עבורו עבירות. הנאשם נקלט בפנימיית "מנוף" בעכו, אולם גם שם היה מעורב במעשים שנגדו את כללי ההתנהגות במקום ואף ברח מהפנימייה. לאחר חזרתו לפנימייה, הוא נעצר בחשד שגנב מכשיר טלפון נייד מנער בעכו.

לדברי הנאשם, קשייו להשתלב במסגרת החוץ ביתית נעוצים בקושי שלו להתנתק מהבית ולהתרכז בלימודים. באותה העת מצבו הבריאותי של אביו החריף והנאשם החליט לשוב לביתו, עוד בטרם סיים את לימודיו בכיתה י'.

בשל עברו הפלילי, הנאשם לא גויס לצה"ל ועבד בעבודות מזדמנות, לפרקי זמן קצרים.

4.הנאשם נתון במעצר בית מלא ומשתתף בקבוצת מפוקחי מעצרים במסגרת שירות המבחן בחדרה. מנחי הקבוצה מדווחים, כי הנאשם אינו משתתף דומיננטי בקבוצה והוא מתקשה לקחת בה חלק פעיל.

הנאשם נטה להשליך את האשם על חברו, שלדבריו גרר אותו להצתה, ומנחי הקבוצה התרשמו שקיימים אצל הנאשם חלקים מעוררי אמפטיה וחמלה אך לצידם קיימת אצלו נטייה להסתרה ודפוסי התנהגות מורכבים ובעייתיים.

5.הנאשם קיבל אחריות חלקית לחלקו במעשים נושא הרשעתו וסיפר כי הרקע להם היה סכסוך שלו עם המתלוננת, שזלזלה בו ופגעה בכבודו. הנאשם סיפר כי שותפו לעבירה הוא שהציע להצית את רכבה של המתלוננת כנקמה על פגיעתה בו.

הנאשם התקשה להתייחס לאופן קבלת ההחלטה ותירץ אותה בהיותו שתוי. להתרשמותה של קצינת המבחן, הנאשם נוטה להסיר מעצמו את האחריות וטוען כי נגרר אחר חברו. משכך, היא מטילה ספק לגבי מוכנותו לבדיקה עצמית ובחינת קווי חשיבתו העברייניים. להערכתה, הנאשם משחזר דפוסים בהם נהג כקטין, בעת שהטיל חיתתו על חבריו לספסל הלימודים.

הנאשם מזדהה עם המתלוננת באופן מילולי, הביע אמפטיה כלפיה ונראה כי הוא רואה בה דמות אנושית נפרדת ממנו ולא רק אובייקט זר. הוא חזר וציין שהוא מעוניין לפצות אותה ומכיר בחובתו לעשות זאת.

6.קצינת המבחן התרשמה שהנאשם הוא כריזמטי, וורבלי מאוד, בעל השפעה על האחר, אשר מכיר ביכולותיו ועושה בהן שימוש לרעה לשם פגיעה בזולת וגרימת נזק.

בעבר הופנה הנאשם לשירות המבחן לנוער אולם נראה כי לא הצליח להיעזר בהם לשינוי דרכיו. לאור האמור לעיל, ובעיקר הקושי של הנאשם להפיק תועלת מהשתתפותו בקבוצת מפוקחי מעצרים והשלכת האחריות לעבירה על חברו, שצעיר ממנו, העריכה קצינת המבחן כי טיפול במסגרת פתוחה אינו יכול להפחית את הסיכון להישנות העבירות ומשכך היא לא באה בהמלצה טיפולית לגביו.

הראיות לעונש:

7.דודתו של הנאשם, הגב' לימור רחמים, אצלה נמצא הנאשם במעצר בית מזה 7 חודשים, אמרה כי הנאשם הינו ילד טוב, נורמטיבי וחרוץ, שהודה בביצוע העבירה והוא מצטער על מעשיו. היא לקחה את הנאשם תחת חסותה ובמהלך שהותו בביתה, המרוחק מנתניה, הולך הנאשם ומשתקם.