מדינת ישראל נ' רושקנסקי ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה וזאת בנסיבות בהן בחודש דצמבר 2007 בשעות הבוקר נטל ללא רשות בעלים חלק של מנוף מאתר בניה וזאת כשבכוונתו לשלול את הפריט שלילת קבע מהבעלים.

טרם טעונים לעונש, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר כאשר עתירת ההגנה היתה לכתחילה לשקול סיום ההליך תוך ביטול ההרשעה וללא הרשעה.

שרות המבחן סוקר רקעו ונסיבותיו של הנאשם, אך אינו בא בכל המלצה שהיא וזאת נוכח העובדה שהנאשם התקשה לתת אמון ולשתף את שרות המבחן ולערבו בקשייו וכן נוכח העדר נטילת אחריות.

לטעמו של הסניגור, היה מקום לקבל תסקיר משלים וזאת משום שאליבא דסניגור התסקיר כמות שהוא נובע מקשיי תקשורת בהם לקה הנאשם אך הוא אינו עומד על בקשה זו וזאת נוכח בקשתו של הנאשם לסיים את ההליך כבר היום וללא תסקיר משלים.

לענין זה אעיר ולמעלה מן הנדרש, כי כך או כך אינני סבורה – נוכח האמור בתסקיר – כי יש מקום להטריח את שרות המבחן בתסקיר נוסף וזאת נוכח העומס הרב המוטל על שרות המבחן אשר לא אחת מביא לכך שנאשמים אשר חירותם מוגבלת ממתינים זמן רב לתסקיר.

ב"כ המאשימה מפנה למהותה של העבירה אך מפנה גם לנסיבות המקלות ובנסיבות הענין עותר להשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד וכן צו של"צ וקנס.

הסניגור מצדו מבקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד תוך שהוא מפנה בין השאר לכך שעצם ההליך המשפטי יש בו כדי להשיג את תכלית הענישה וההרתעה במקרה זה.

עוד מפנה הסניגור למכלול הנסיבות המקלות כפי שפרט בטעוניו היום.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כח הצדדים.

מחד, לפני עבירה אשר פוגעת ברכושו של אדם ובזכות היסוד שלו לקנין.

מנגד, רואה אני לנגד עיני את מכלול הנסיבות המקלות כפי שפורטו על ידי הסניגור ואף מוצאות ביטוי בתסקיר שרות המבחן.

ביחוד אציין את ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין.

עוד אציין את העבר הנקי ביחוד נוכח גילו של הנאשם.

מדובר במי שבדרך כלל מקיים אורח חיים נורמטיבי ועובד לפרנסתו תוך התמדה באותו מקום עבודה למעלה מעשר שנים.

מצבו הבריאותי של הנאשם אינו תקין, הוא עבר תאונת דרכים אשר הותירה אותו נכה בשיעור של שלושים אחוז לצמיתות ולעת הזו הוא מצוי בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי לענין נכותו כתוצאה מתאונות עבודה.

ערה אני לכך שגם לעצם ההרשעה יש לאדם בגילו של הנאשם שלאורך כל שנות חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי, יסוד כלשהו של ענישה.

מצאו הבריאותי של הנאשם, לרבות נכותו, יביאו אותי בסופו של יום להמנע מהשתת רכיב כספי וזאת הגם שברגיל מי ששולח ידו ברכושו של אחר לשם התעשרות בדרך הקלה על חשבון הזולת, צריך להיות מוכה בכיסו.

יחד עם זאת ותוך שלנגד עיני מכלול הנסיבות המקלות, אינני סבורה כי די בענישה צופה פני עתיד כדי לתת מענה ענישתי ראוי לעבירה בה עסקינן, ואשר על כן לאחר ששקלתי מכלול הנסביות לחומרה ולקולא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת רכוש מסוג פשע.