מדינת ישראל נ' רוסילו(עציר)

החלטה

לפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ שהורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בקהילת אילנות.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסם מסוכן, סם מסוג הרואין ב- 3 הזדמנויות שונות, כפי שניצפה במהלך כ- 40 דקות וכן החזקת סם מסוג הרואין במשקל של 2.5 גרם המחולק ל- 4 מנות שנמצא בחיפוש בביתו.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

ביום 6/7/10 קבע בימ"ש קמא קיומן של ראיות לכאורה כאשר ביחס לחלק מהאישומים היתה הסכמה לקיומן. בימ"ש קמא קבע קיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית והחליט, למרות התנגדות העוררת, לדחות את הדיון לצורך קבלת תסקיר מעצר תוך שהוא מציין שהדבר נעשה בלי לטעת תקווה וליצור ציפייה בלבו של המשיב אלא לקבל את התמונה המקצועית המלאה.

תסקיר שירות המבחן פירט את נסיבותיו של המשיב ובסופו של יום, לאחר שפירט את שיקוליו השונים, ציין כי מתוך ראייה לטווח רחוק רואה חשיבות לאפשר נסיון טיפולי ולנצל את הליך המעצר כמנוף להפחתת סיכון באמצעות השתלבותו בקהילה טיפולית.

ביום 28/7/10, לאחר קבלת התסקיר, טענו הצדדים ובימ"ש קמא (כב' השופטת בלכר) פירטה את השיקולים השונים ובספו של יום קבעה כי יש מקום לאפשר למשיב להתחיל בתהליך של השתלבות בקהילה הטיפולית כמוצע על ידי שירות המבחן כאשר באופן זה הציבור יצא נשכר, כל זאת למרות כשלונות בנסיונות גמילה פרטיים במוסדות קצרי טווח בעבר.

לאחר החלטה זו יצא המשיב בתנאים שקבע בימ"ש קמא על מנת לערוך את הבדיקות והראיונות הנדרשים ובספו של יום נמצא מתאים להתקבל בקהילה הטיפולית.

ביום 22/8/2010 הורה בימ"ש קמא (כב' השופט היימן) על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר תוך שהוא מציין כי ספק רב בעיניו אם החריגים שנקבעו בפסיקה ביחס לשחרור אדם המואשם בסחר בסמים ולחלופה של גמילה, התקיימו, אך הוא רואה עצמו מחוייב להחלטות הקודמות כפי שתוארו לעיל.

על החלטה זו נסב הערר שלפני.

ב"כ העוררת טוען בהודעת הערר בטיעון שבפני כי המשיב אינו עומד בתנאי מן התנאים שנקבעו בפסיקה אשר יאפשרו שחרור מי שמואשם בעבירות סחר בסמים ולחלופה של גמילה. זאת על רקע התמכרותו לאורך שנים, כשלונות קודמים בנסיונות גמילה וחולשה שלו להרתם לשינוי להימנע משימוש בסמים כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.

ב"כ המשיב סומכת את ידיה על החלטת בימ"ש קמא ומציינת כי בימ"ש הורה על קבלת תסקיר מעצר כאשר החלופה היחידה שהוצעה היתה גמילה. כמו כן ציינה כי התסקיר הינו חיובי, מלמד כי המשיב עייף מאורח חייו ההתמכרותי, נולדה לו ילדה שהינה כבת 4 ובעבר פנה למרכזי גמילה פרטיים לגמילה פיזית קצרת טווח, אך מאחר ולא היה לו הליך טיפולי בהמשך, חזר לשימוש בסם ואף הציגה אישור על כך.

בסופו של יום טוענת ב"כ המשיב כי לא נפלה טעות בהחלטת ביהמ"ש המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

כל צד תמך את טיעוניו בפסיקה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים ובפסיקה אליה הופניתי על ידי הצדדים, שוכנעתי כי דין הערר להתקבל.

כפי שצויין לעיל, נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בביצוע 3 עבירות סחר בסם מסוג קוקאין במהלך כ- 40 דקות ובהחזקת סם מסוג זה המחולק ל- 4 מנות, שלא לצריכה עצמית בחיפוש בביתו.

אין גם מחלוקת כי קיימת עילת מעצר, חזקת מסוכנות סטטוטורית.

אין צורך לחזור על המדיניות השיפוטית תוך הפנייה לפסקי דין, רק אציין את הידוע כי בעבירות סחר בסמים, וכשמדובר במספר עבירות ובסם מסוג הרואין וכשלמשיב עבר פלילי ואף ריצה עונש מאסר בפועל – הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים. עוד יש להפנות לכלל הנוגע לשחרור לחלופת מעצר במוסד גמילה, לפיו העיתוי הראוי הוא שלב ריצוי העונש והחריגים שהותרו הינם בין היתר שהנאשם החל בגמילה טרם ביצוע העבירה בגינה נעצר וכשיש פוטנציאל הצלחה של הליך הגמילה וכן יש בכך כדי לתת מענה למסוכנותו. .

בענייננו, בכל הנוגע לרמת המסוכנות, מדובר כאמור בשלוש עבירות של סחר בסם קשה שמבוצעות בטווח זמן קצר של 40 דקות והמצאות סם שכזה המחולק למנות בביתו. עוד יש לציין לעניין המסוכנות, כי מדובר במי שמכור לסמים קשים שנים רבות, הינו כבן 39 ובעברו הרשעות רבות לרבות שימוש בסם, אם כי לא מהשנים האחרונות ואף ריצה עונש מאסר בכלא שלדבריו גם במהלך תקופת מאסרו המשיך להשתמש בסם.

באשר לנסיבות הקשורות לבחינת השאלה אם מדובר בהתקיימות חריג לכלל בדבר שחרור להליך גמילה, הרי מן התסקיר עולה שהמשיב השתלב בנסיונות גמילה פיזית שהחזיקו לתקופה קצרה והוא התנגד לאורך השנים לנסיונות המשפחה לגייס אותו להקלט במסגרת טיפולית משמעותית. עוד עולה, כי שירות המבחן התרשם כי קיימת חולשה אצל המשיב להרתם לשינוי וקושי להימנע משימוש בסמים, אך התרשם מעייפותו מאורח חייו, היותו אב לבת צעירה, ורצון שהביע להתנהל אחרת מולה. עוד סבורני שאין לזקוף לטובת המשיב את העובדה כי במהלך מעצרו הוא פנה בבקשה להיקלט במסגרת פרוייקט גמילה במעצר אך כשנדרש להיקלט הוא סירב לכך והסביר זאת בפני שירות המבחן כי הדבר יסכל את מהלך כניסתו לקהילה.