מדינת ישראל נ' רוסומגין

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר הודאתה בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור.

תחילה כפרה הנאשמת בעובדות כתב האישום ובית המשפט אף שמע חלק מהעדויות והראיות בתיק, אולם לאחר שמיעת אותו חלק, תוקן כתב האישום תוך מחיקת שתי עבירות והנאשמת הודתה בכתב האישום המתוקן.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.4.10 ביקשו שוטרים לעכב את הנאשמת בחשד כי תקפה את אמה.

כשהוכנסה הנאשמת לניידת המשטרה בעטה בשוטרת בבטנה ובהמשך בעטה ברגלה.

גם כששהתה בתחנת המשטרה עלבה הנאשמת בשוטרת כמתואר בעובדה 5 לכתב האישום.

עם הודאתה של הנאשמת ובטרם נשמעו טיעונים לעונש, התבקש תסקיר בעניינה.

מהתסקיר מיום 13.1.11, עולה כי הנאשמת כבת 43, קונדיטורית במקצועה, גרושה, אם ל-4 ילדים, אשר עלתה לארץ בשנת 97.

נסיבות חייה של הנאשמת כפי שהן באו לידי ביטוי בתסקיר קשות, ולא אפרטן בשל צנעת הפרט.

אומר אך זאת, הנאשמת התחתנה בגיל 17, מנישואיה נולדו 2 ילדיה הגדולים, לאחר 6 שנים התגרשה, באותה עת סבתה אשר גידלה אותה נפטרה, ומצבור הנסיבות הביא את הנאשמת להשתמש באלכוהול באופן מופרז.

בהמשך היתה הנאשמת בקשר עם בן זוג, אשר נהג באלימות כלפיה ממנו נולדה לה בת נוספת.

כשעלתה ארצה חוותה קשיי הסתגלות וחוותה טראומה קשה כאשר כתוצאה ממנה נולדה בתה הרביעית.

לפני כ-4 שנים דירתה של הנאשמת עוקלה, עקב אי עמידה בתשלום המשכנתא והיא נותרה חסרת קורת גג.

בהתייחסותה לעבירה לקחה הנאשמת אחריות חלקית על מעשיה, וביטאה תחושה של קורבן.

עוד עולה מהתסקיר כי בשנת 2008 עברה הנאשמת הליך גמילה מאלכוהול אולם אותו הליך נקטע. הנאשמת הביעה בפני שירות המבחן מוטביציה ראשונית לשוב ולעבור הליך גמילה, ובשל כך נדחה הדיון בעניינה כדי לבחון רצינות הצהרותיה.

בתסקיר מיום 10.7.11 ציין שירות המבחן כי הנאשמת עברה חודש של גמילה פיזית באשפוזית, שיתפה פעולה באופן מלא ואף החלה נוטלת טיפול תרופתי פסיכיאטרי אשר היטיב עימה.

הומלץ לנאשמת על המשך טיפול בקהילה טיפולית, אולם היא סירבה, ובשל כך נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינה.

במסגרת הטיעונים לעונש הדגיש התובע את חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, את נסיבות ביצוען, הפנה לעברה הפלילי וטען כי תיקון כתב האישום אמנם הפך המאסר המותנה אשר הוטל בעבר על הנאשמת ללא תקף, אולם אין הדבר אמור לשמש נימוק לקולא.

עוד הפנה התובע לתסקיר השלילי לטעמו, למדיניות הענישה בעבירות בן הורשעה הנאשמת, הגיש פסיקה לתמוך טענותיו ועתר להטלת מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי לשוטרת.

ב"כ הנאשמת לא התעלם מחומרת העבירות, אולם ביקש לשים דגש על נסיבות ביצוען ונסיבותיה האישיות של נאשמת.