מדינת ישראל נ' רונן

החלטה

בקשה לקבלת חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

רקע וטענות הצדדים

נגד המבקש (להלן – הנאשם) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של השתתפות בהתפרעות, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור בעת מילוי תפקידו, ותקיפת עובד ציבור שגרמה חבלה של ממש.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 13.2.2009 התקיימה הפגנה ללא רישיון נגד גדר ההפרדה בכפר ג'יווס. למקום הגיעו חיילי צה"ל ומג"ב. המפגינים מנעו מכוחות הביטחון להיכנס לכפר ובעקבות זאת הוכרז המקום כשטח צבאי סגור, והחיילים ביקשו מהמפגינים לעזוב את המקום. המפגינים סרבו והתפתח עימות בין הצדדים. הנאשם ואחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה החלו להתקהל במקום, לקלל את השוטרים והחיילים ולהתפרע. במהלך העימות, עלב הנאשם באחד השוטרים, סרב להתפנות מהמקום ובהמשך תקף חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב באופן המתואר בכתב האישום. גם לאחר שהוכנס לג'יפ משטרה תקף הנאשם את אחד השוטרים, באופן שגרם לו לחבלה בידו.

ב"כ הנאשם הגישו ביום 10.4.2011 בקשה לקבלת חומר חקירה: כל צילומי הסטילס אשר צולמו על ידי הצבא במהלך האירוע מושא כתב האישום וכן יומני המבצעים ודוחות המשימה של יחידות מג"ב וצה"ל, אשר לקחו חלק באירוע. בבקשה נטען כי מחומר הראיות שנמסר לנאשם עולה בוודאות שבמקום נכח צלם צבאי אשר תיעד במצלמת סטילס את האירוע, לרבות מהלך מעצרו של הנאשם.

המשיבה (להלן – המאשימה) התנגדה לבקשה. ביום 28.4.2011 קיימתי דיון בבקשה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הוריתי למאשימה, בהסכמתה, לפנות לרשויות הצבא על מנת לנסות ולאתר כל חומר הנוגע לאירועים המתוארים בכתב האישום, לרבות סרט הצילום לקיומו טענה ההגנה, וכן כל גרסה ספציפית שנמסרה (אם נמסרה) לרשויות הצבא, של מי מהחיילים אשר נחקרו על ידי המשטרה. הודעתי כי החלטה בנוגע להעברת יומני המבצעים תינתן לאחר שתשלים התביעה את בדיקתה.

בדיקת המאשימה ארכה זמן לא מבוטל, אך בסופו של דבר הודיעה המאשימה ביום 23.11.2011 כי נתקבלה תשובה סופית מהגורמים המוסמכים בצבא, לפיה "לא ניתן לאתר את פרטי החייל שלכאורה נראה מצלם בסרט הוידאו וכי אין חומר אחר הנוגע לאישום, לרבות גרסאות החיילים".

נוכח הודעת המדינה הוגשה לבית המשפט בקשת הנאשם ליתן החלטה בבקשה למסירת חומר חקירה. בבקשת הנאשם נטען כי בשל כישלונן של רשויות החקירה בגביית ראיה אובייקטיבית מרכזית אשר הייתה מצויה בידיהן, מתעצם הצורך במסירת חומר החקירה המצוי בידיהן במלואו, ובכלל זה אף יומני המבצעים.

המאשימה הגיבה על הבקשה בטענה כי יומני המבצעים, שאין לסווגם כ"חומר חקירה", אינם באים להחליף חומר אחר שלדעת ההגנה היה אמור להימצא.

דיון

ההלכה הפסוקה קובעת כי עצם העובדה שחומר מסוים אינו מצוי בידי התביעה אין פירושה שלא מדובר ב"חומר חקירה", ובמקרים מתאימים ניתן להורות לרשויות התביעה והחקירה לתפוס חומר רלבנטי שבדרך העניינים המקובלת והראויה צריך היה להימצא בידיהן [בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 375-374 (2005)].

כיוון שאין הצדדים חלוקים ביניהם כי בצילום הוידאו המצוי בחומר החקירה נראה חייל שמצלם את האירוע, כולו או חלקו, מובן כי הרשות החוקרת צריכה הייתה לתפוס את סרט הצילום המדובר ואף לאתר את החייל המדובר ולחוקרו. ככל הנראה בשל חלוף הזמן הרב מאז האירוע, כשלה המאשימה בהשגת ראיה חשובה זו, ואולם כיוון שהתשובה המוסמכת של רשויות הצבא היא שאין עוד דרך לעשות כן – אין מקום ואין טעם לחייב את המאשימה לתפוס את החומר, ולמעשה הנאשם אינו מבקש זאת.

טענת הנאשם היא כי נוכח כישלונה של המאשימה בהשגת חלק זה של החומר, מתחדד הצורך להורות לה למסור לו את יומני המבצעים.

החלטתי לדחות את בקשת הנאשם למסור לו את יומני המבצעים ודוחות המשימה של כל יחידות מג"ב והצבא שהשתתפו באירוע.

"יומני מבצעים" של יחידות הצבא אינם אמורים לכלול חומרי חקירה. מתועדות בהם פעולות מבצעיות שונות, ולכל היותר כוללים הם נוסף על כך תוצרי עיבוד של חומר שיכול בנסיבות מסוימות להיחשב "חומר חקירה". אלא שלפי ההלכה הפסוקה "ריכוז סיכום ועיבוד של חומר חקירה אינם כשלעצמם חומר חקירה" [בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2006)]. כיוון שרשויות הצבא השיבו לפניית המאשימה, על פי הצהרתה של האחרונה, כי אין חומר אחר הנוגע לאישום, לרבות גרסאות החיילים, אין עוד כל עילה או מקום להעמיד את יומני המבצעים לעיון ההגנה.

רשויות המדינה השונות נהנות מחזקת תקינות מעשי המינהל. הצבא הודיע כי אין אצלו כל חומר הנוגע לאישום, ואין הוא מחזיק בגרסאות נוספות של החיילים שהשתתפו באירוע. הנאשם לא ערער את חזקת התקינות ממנה נהנה הצבא, ועל כן אין מקום להניח שביומני המבצעים ודו"חות המשימה יימצא חומר הנוגע לאישום.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ללא דיחוי.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.