מדינת ישראל נ' רון

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, אני מרשיעה אותו בעבירה של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, 33 עבירות, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975, ביחד עם הסעיפים 67ו- 87 לאותו חוק ובקשר עם תקנות 20 ו- 23 לתקנות מס ערך מוסף.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

דניאלה שריזלי, שופטת

גזר דין

הוגש כתב אישום נגד הנאשם, יליד 1958, רו"ח בהכשרתו ובעיסוקו.

בכתב האישום טוענת המאשימה כי הנאשם לא הגיש במועד הנדרש 33 דוחות תקופתיים שחייב היה להגיש וזאת במהלך התקופה שבין חודש יוני 2006 וחודש דצמבר 2009.

ייאמר כבר כאן, כי הנאשם השלים את הגשת הדוחות עד תום. הדו"ח האחרון לחודש דצמבר 2009 הוגש לפני מספר חודשים, והחוב בגינו הושלם הבוקר.

הנאשם הודה היום בעובדות כתב האישום (המתוקן בשנית) והורשע בעבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

שמעתי טיעוני הצדדים, עמדת המאשימה לעונש הסומכת על חומרת המחדלים מצד אחד, והעובדה שאלה הוסרו בסופו של יום מן הצד האחר. נתתי משקל לטיעוני הסניגור אשר היטיב להסביר את הנסיבות האישיות הקשות שפקדו את הנאשם בשנת 2000, אובדן בנו הצעיר שהלך בטרם עת. אובדן שהשפיע השפעה קשה, בעיקר נפשית, על תפקוד הנאשם וגרם, ככל הנראה, לסחף מצטבר בעמידה בהתחייבויות היומיומיות.

נוכח אלה, מבקש הסניגור לאמץ את עמדת המאשימה לגבי הסתפקות בעונש הצופה פני עתיד, ואולם, לענין הקנס הכספי, בקשת הסניגור היא שאתחשב במצבו של הנאשם ובהסרת המחדלים.

על מעשיו ומחדליו של הנאשם אומר בקצרה: אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, אי תשלום המס המגיע על פי הדוחות מהווים הפרה בוטה של חובה החלה על עוסק. לגישת בתי המשפט, עבירות אלה מסווגות כגניבה מהקופה הציבורית, שהרי, העבריין מחזיק תחת ידו כספים המגיעים למדינה ואינו מעביר אותם לתעודתם. משנה חומרה, כאשר העוסק הוא רו"ח שמטבע הדברים מצפים ממנו למילוי מלא ודווקני של הוראות החוק במיוחד כאשר הדבר נוגע בחוקי המס.

כשאלה פני הדברים, ראוי הנאשם לענישה מחמירה, גם נוכח היקף המחדלים, משכה של התקופה והעובדה שהאיחור במספר מקרים היה איחור משמעותי בהגשת הדוחות ובתשלום החוב הכספי.

אלא, שכאשר המחדלים הוסרו. אני נותנת לכך משקל רב. נותנת משקל גם לנסיבות האישיות שפירט הסניגור בכשרון. מוסכם עמי, כי עצם ההרשעה לגביו, יש עמה אלמנט עונשי כבד מנשוא. לא אחמיר על כן בעונשו של הנאשם. אולם, ראוי שהנאשם יקח לתשומת לב וישנן שוב ושוב כי עונש הצופה פני עתיד הוא עונש על תנאי ועליו לשנס מותניים ולהקפיד לקיים את מצוות המחוקק.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע, את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי בן 7 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום את העבירות בהן הורשע.

2.קנס כספי בסך 24,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יופקד בקופת ביהמ"ש ב– 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מיום 15.10.10 וכל תשלום נוסף ב –15 לחודש שלאחר מכן.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

זכות ערעור משך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.