מדינת ישראל נ' רוימי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

ביחס לנאשם הוגש תסקיר של שירות המבחן וכן הוגשה חוות דעת לממונה על עבודות השירות, בכדי להניח בפני בית המשפט כל החלופות העונשיות.

תסקירו המפורט של שירות המבחן מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם. מדובר בנאשם בן 45, רווק, תושב מעלות, אשר הורשע בעברו בעבירות של שימוש בסמים מסוכנים, עבר תהליך ארוך של שיקום, מוכר לשירות המבחן במשך כ- 15 שנים. במהלך תקופה זו עבר מספר ניסיונות גמילה קצרים, ביניהם הליכי גמילה בין כותלי בית הסוהר.

כיום, נמצא בטיפול ביחידת מ.א.מ.ץ המטפלת במכורים על ידי מתן תחליף סם מסוג מתדון.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם ציין בפני השירות כי במשך 6 השנים האחרונות הוא פעל בצורה נמרצת למען שיקומו, מועסק כרגע בעיריית מעלות תרשיחא, השתלב בעמותה לקידום הספורט ההישגי במעלות תרשיחא ועובד לשביעות רצון הממונים עליו מזה מספר שנים, תוך שהממונים מציינים שהנאשם מגלה חריצות, התמדה ומסירות לתפקידו.

שירות המבחן בדק את הקשר של הנאשם ליחידת מ.א.מ.ץ ומסתבר כי הנאשם אכן נוטל מתדון באופן שגרתי ומנהל קשר רצוף עם הגורמים הטיפוליים במרכז, מגיע לשיחות פרטניות כפעמיים בחודש ונמנע מסמי רחוב.

בעניין זה, אציין כי הסנגור הגיש לעיוני בדיקות שתן המאמתות את ניקיונו של הנאשם מסמי רחוב ועל שימוש במתדון בלבד.

בהתייחס לעבירה הנידונה, הנאשם הודה אף בשירות המבחן בביצועה, הביע חרטה כנה וציין כי מדובר במקרה בו חברו הסיע אותו ליחידת מ.א.מ.ץ, עזב את הרכב בחנייה, השומר במקום דרש ממנו להזיז את הרכב, הנאשם כשל וחש מחויב להזיז את הרכב, דבר שגרם לנאשם לפעול באופן מוטעה ולנהוג ברכב, חרף צו הפסילה שניתן לו.

שירות המבחן מדגיש כי מדובר בנאשם המפגין גישה ילדותית ומתקשה לנהל את התנהגותו בצורה בוגרת ואחראית. השירות מציין כי גישה זו מאפיינת את הנאשם ברוב תחומי חייו וכשל התנהגותי זה עומד בבסיס מעורבותו של הנאשם בפלילים ואף הביא להסתבכותו הנוכחית.

עם זאת, מדגיש השירות, כי בשנים האחרונות עשה הנאשם מאמצים ניכרים על מנת לערוך שינוי משמעותי בחייו ומתפקד כיום בצורה נורמטיבית ונמנע מביצוע עבירות פליליות.

בשים לב לכך, סבור שירות המבחן כי עונש מאסר בפועל עלול לגרום להרס התהליך השיקומי הניכר אותו ביצע הנאשם וזאת בעיקר בשל מאפייני אישיותו ונוכח העובדה, כי עונש מאסר יגרום לקטיעת התהליך השיקומי בו מצוי הנאשם.

סיכומו של דבר, המליץ שירות המבחן, כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש מרתיע צופה פני עתיד וכן יעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה וחצי.

כאמור, ביחס לנאשם התקבלה גם חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות אשר בדק ומצא כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות השירות, אך בשל העובדה כי הוא מקבל טיפול מתדון, לא יוכל לעבוד שעות רציפות וימנע ממנו להשלים את ריצוי עבודות השירות.

להשלמת הטיעונים היום, חזרה המאשימה על עמדתה העונשית. כמו כן, חזר הסנגור על טיעוניו, הדגיש את כברת הדרך הארוכה שעשה הנאשם וביקש מבית המשפט להיעתר להמלצות שירות המבחן. מטעם הנאשם, העיד גם מר צ'ארלי אייש, מנהל עמותת הספורט במעלות תרשיחא, אשר ביקש ללמד סנגוריה על הנאשם ועתר להעדפת השיקולים השיקומיים ביחס לנאשם.

הנאשם עצמו, בדבריו בטרם גזר הדין, חזר והביעה חרטה על מעשיו, נטל אחריות מלאה עליהם והסביר כי היה מדובר בכשל רגעי שלא יחזור. הנאשם עמד על התהליך השיקומי הארוך שעשה ועל העובדה שעונש מאסר יחבל בתהליך ארוך שנים זה ולכן ביקש שבית המשפט לא ימצה עימו את הדין.

העונש הראוי בעבירה של עבירה בנהיגה בזמן פסילה, על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, הוא עונש של מאסר בפועל. מדובר בעבירה אשר מבטאת זילות חמורה בשלטון החוק באשר היא, מאופיינת בזילות של צווים שבית המשפט מטיל על הנאשם וטמון בה סיכון משמעותי לשלום הציבור. כך, בדרך כלל וכך ביתר שאת, כאשר מדובר בנאשם אשר בעברו עבירות של שימוש בסמים והוא בתהליך של גמילה כשהוא נוטל סם מסוג מתדון. אדם כזה מסכן, ללא ספק, את הציבור ועל כן ראוי שבית המשפט יטיל עליו עונשים הולמים.

עם זאת, בית המשפט מצווה על פי כלל האינדיוידואליזצייה של הענישה, לבחון את נסיבותיו של המקרה בפניו. בחינה זו, הביאה אותי למסקנה כי אכן ראוי להעדיף במקרהו של הנאשם, את האינטרס השיקומי על פני עיקרון הגמול.

מדובר בנאשם אשר עשה כברת דרך משמעותית, עבר תהליך גמילה ארוך ומייגע, שירות המבחן כמו גם עמותת מ.א.מ.ץ, מאמתים ותומכים בטענות שהעלה הנאשם בפניי בדבר תהליך השיקום המוצלח אותו עבר הנאשם. אף המעסיק, נציג עיריית מעלות תרשיחא, התייצב לדיון ודיבר בשבחו של הנאשם. בנסיבות אלה, השתת עונש של מאסר על הנאשם אכן תגרום לקטיעת תהליך ארוך ומועיל ועלולה למוטט כליל את הנאשם ולהביאו שוב למעגל הפשיעה.

במקרה מסוג זה, דווקא בשל האינטרס הציבורי מן הראוי להעדיף את השיקול השיקומי. עם זאת, יש להטיל על הנאשם עונשים נוספים כדי להרתיע אותו מלחזור ולעבור עבירה זו.