מדינת ישראל נ' רויטל ואח'

גזר דין

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בלא היתר בעבודות משק בית בביתם וזאת מבלי שהסדירו עבור העובדת ביטוח רפואי (עבירות לפי סעיפים 2 (א) ו 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, [להלן גם: "החוק"]).

בישיבת הקראה שהתקיימה בפני ביום 21/10/12 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום שהוגש נגדם, ואולם הנאשמת 1 ביקשה שהמאשימה תסתפק בהרשעתה שלה, ותבטל את האישום כנגד בעלה, הנאשם 2, וזאת בשים לב לכך שלטענתה הנאשם 2 לא היה מעורב באופן ישיר בניהול ענייני משק הבית והרשעתו בפלילים תגרום לו לנזק שאיננו פרופורציונלי לחומרת מעשיו.

המאשימה הודיעה כי היא עומדת על הרשעת שני הנאשמים על יסוד הודאתם.

בסיום ישיבת ההקראה מיום 21/10/12, לאחר שנשמעו טענות הצדדים, הורשעה הנאשמת 1 בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום, ואילו עניינו של הנאשם 2 הועבר על פי החלטתי לבדיקת שירות המבחן, על מנת שיחווה דעתו ביחס לבקשת הנאשם כי בית הדין ימנע מהרשעתו.

ביום 29/5/13 הומצא לבית הדין תסקיר של שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2. בתסקיר נדרש שירות המבחן לפירוט קורות חייו של הנאשם 2 מאז ילדותו באנגליה, לימודי הרפואה באוניברסיטת לונדון, עליתו לארץ בשנת 1984, נישואיו והמשפחה שהקים בישראל. התסקיר מפרט גם את עיסוקו כרופא חדר מיון ועומד על כך שהוא נעדר עבר פלילי. בתסקיר נכתב כדלקמן:

"באשר לעבירות המיוחסות לו, יונתן מודה במיוחס לו בכתב האישום. יחד עם זאת בפנינו הדגיש כי באותה עת עבד כסגן מנהל בית חולים "תל השומר" ולא היה ער להעסקת העובדת הזרה, שכן בת זוגו, כאמור הנאשמת 1 ניהלה את משק הבית וכי היכרותו עם העובדת היה שטחי.מסר כי היה ממוקד בתחום עבודתו ולא בדק את זהותה של העובדת. בפנינו יונתן תיאר תסכולו ממעורבותו בהליך המשפטי הנוכחי, אשר עומד לתפיסתו בפער להישגיו ותרומתו לקהילה.

אנו התרשמנו מאדם שמתפקד באופן נורמטיבי ותקין במישורי חייו השונים. יונתן עובד שנים רבות כרופא, בצורה יציבה ומילא תפקידים שונים בשירות המדינה בצבא ובבית החולים, כפי שתואר לעיל. התרשמנו כי מדובר באדם שמגלה אחריות חברתית וכי אנו סבורים שמעורבותו בהליך המשפטי הנוכחי, אינה משקפת את התנהלותו בדרך כלל, שכן מדובר במעורבות ראשונה ויחידה עם החוק. להתרשמותנו ההליכים הנוכחיים מהווים לו גורם משברי בחייו, אשר יש בהם להפחית את הסיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד.

יונתן הביע בפנינו חששו מהרשעה בפלילים אשר תפגע בעבודתו, ובהתפתחותו המקצועית בתפקידי ניהול בתי חולים. אף אנו סבורים כי יש בהרשעה כדי לפגוע בו באופן קונקרטי וישיר בתחום תעסוקתו כרופא, ושקלנו בחיוב להמליץ על הטלת צו של"צ ללא הרשעתו בדין. יחד עם זאת כיוון שיונתן הביע עמדה מסוייגת באשר לאפשרות זו, בשל תפיסתו את עבודתו ותפקידו כתורמים לקהילה, לא גיבשנו עבורו תכנית של"צ במסגרת שירותינו.

במידה וניתן מבחינה משפטית לסיים את ההליך הנוכחי בהתחייבותו להמנע מעבירה, בלא הרשעה, נמליץ על אפשרות זו."

בישיבה שהתקיימה בפני ביום 2/4/14 טענו הצדדים לעונש, וכן נשמעו טיעוני הצדדים ביחס לבקשת הנאשם 2 כי בית הדין ימנע מהרשעתו. במאמר מוסגר אציין כי הדיון בתיק זה התעכב לנוכח פנית הנאשם 2 ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי. לבית הדין נמסר כי הבקשה לעיכוב הליכים נדחתה.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה טען כי עניין לנו בעבירה נמשכת אשר השיאה לנאשמים רווח כספי ולו מן הטעם של הימנעות מתשלום זכויות סוציאליות לעובדת. המאשימה מצביעה על העמדה שהביע הנאשם 2 בפני שירות המבחן, לפיה אין לו עניין לבצע של"צ שכן הוא רואה את תרומתו לציבור בתפקודו כרופא. לטענת המאשימה יש ללמוד מהעמדה שהשמיע הנאשם בפני שירות המבחן על כך שאין הוא מוכן לשאת באחריות למעשיו. הנאשם איננו זכאי להקלות בשל מעמדו המקצועי, שכן הדבר עולה כדי אכיפה בררנית, מה גם שבעבירות מהסוג דנן, כדבר שבשגרה עניין לנו בעבירה המבוצעת על ידי אנשים נורמטיביים.

המאשימה הדגישה את החומרה מיוחדת שיש ליחס לכך שהנאשם 2 שהוא רופא במקצועו לא ראה צורך להסדיר לעובדת ביטוח רפואי

המאשימה מפנה לפסיקה הענפה בה נקבע הכלל לפיו משהוכחה אשמתו של אדם יש להרשיעו בדין, ורק במקרים קיצוניים יורה בית המשפט על הימנעות מהרשעה. ואף זאת, כאשר הפגיעה הצפויה מההרשעה היא ודאית ולא ערטילאית.

לעניין העונש טענה המאשימה כי במקרה שלפנינו מדובר בהעסקה במשך שנה ללא ביטוח רפואי, ולכן רף הענישה צריך לנוע בין 20,000 ל- 25,000 ₪ סה"כ לשני הנאשמים יחד ולחוד בגין שתי העבירות, וזאת בשים לב לכך שמדובר בתא משפחתי אחד.

ב"כ הנאשמים הקדיש את עיקר טיעונו לתאור תרומתו הרבה של הנאשם 2 כרופא צבאי בשירות סדיר ובמילואים, בתפקידים מבצעיים שונים שהשתיקה יפה להם. לתיק בית הדין הוגשו תעודות הערכה שניתנו לנאשם 2 ובכלל זה תעודת הערכה מאלוף עמוס ידלין, ראש אגף מודיעין דאז שניתנה לתובע בשנת 2007 בגין תרומתו רבת השנים לקהיליית המודיעין כרופא מבצעי מלווה של יחידה מובחרת בחיל המודיעין (נ/3). תעודת הערכה שניתנה לתובע בשנת 2006 על ידי קצין רפואה ראשי (נ/2). וכן צורף מסמכך המעיד כי בשנת 1998 התובע נקרא לתקופת מילואים ארוכה (3 חודשים רצופים) לצורך מילוי תפקידו המבצעי, וכי במהלך השנים שימש כיועץ במשרד ראש הממשלה (נ/5).

עוד נטען, כי במועדים הרלוונטים לביצוע העבירה הנאשם 2 עבד כסגן מנהל חדר מיון בבית חולים שיבא תל השומר (נ/4). כפועל יוצא מתפקידו הוא נמצא רוב שעות היום מחוץ לביתו ומעורבותו בביצוע העבירה היא פאסיבית.

ב"כ הנאשם מבקש להסתמך על תסקיר קצין המבחן אשר המליץ להסתפק בעניינו של הנאשם 2 בהתחייבות להמנע מעבירה בלא הרשעה. ב"כ הנאשם 2 מסביר כי הרשעה פלילית עשויה לפגוע ביכולתו של הנאשם 2 להתקדם בתפקידו בשירות הציבורי, לקבל ויזה למדינות שונות, ועוד כיו"ב פגיעה אשר איננה מידתית ביחס לנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו ולחלקו בביצועה כפי שהוא עולה מחקירות הנאשמים.

הכרעה